מילון מונחים

מילון זה הינו מילון אשר בא לשרת את הציבור ומטרתו לסייע לאזרחים להבין טוב יותר את מושגי היסוד.
מילון זה הינו בהתהוות וכולכם מוזמנים להעיר ו/או להציע מושגים רלוונטיים.

מס עקיף – זהו מס המוטל בדרך כלל על הוצאה. השם נובע מכך שהוא לא נגבה מן המשלם אלא ממתווך. המס העקיף העיקרי הוא מס ערך מוסף. שם המוכר גובה את המס מן הקונה והוא מעביר את תקבולי המס לממשלה. המס העקיף איננו לוקח בחשבון את מצבו הכלכלי של משלם המס. אם המס הוא בשיעור אחיד לכל המוצרים והשירותים הוא נושא אופי רגרסיבי כי ככלל, ככל שההכנסה גבוהה יותר שיעור התצרוכת מתוכה קטן יותר ולכן נטל המס מתוך ההכנסה קטן יותר. אחד היתרונות הגדולים של המס העקיף הוא שגבייתו פשוטה וזולה יחסית ל יותר. המס העקיף הדומיננטי בישראל הוא מס ערך מוסף.

מס ערך מוסף – מס המוטל כשמו על הערך המוסף שנוסף לכל מוצר ושירות במהלך תהליך ייצורו. שיעורו עומד כיום על 16%. ישנם מספר חריגים עם שיעור מס של 0% (יצוא ופירות וירקות והעיר אילת) ופטור ממע"מ (המגזר הפיננסי, מלכ"רים ועוד). ייחודו של המע"מ בישראל שיש לו רק שני שיעורים (16% ו-0%). ריבוי שיעורים פותח פתח רחב להסטת מכירות לשיעורים הנמוכים יותר וכך להקטנת הגבייה.

מס ישיר – זהו מס המוטל בדרך כלל על ההכנסה (דוגמת מס הכנסה על אנשים פרטיים ומס על רווח של חברות, מס על תשלומי ריבית ודיבידנדים). השם נובע מכך שהוא נגבה מן המשלם אך בפועל אצל שכירים המס נגבה בדרך של ניכוי במקור ישירות מן המעביד. היות שמס ישיר מוטל על המשלם, ניתן להתאים את שיעורו לגודל ההכנסה וכך להגיע למיסוי פרוגרסיבי.

מס פרוגרסיבי – מס ששיעורו גדל ככל שההכנסה גדולה יותר. בישראל הכנסה של עד כ-5,000 ₪ לחודש חייבת במס בשיעור 10% בלבד ואילו הכנסה העולה על כ-40,000 ₪ לחודש נושאת במס בשיעור של 45%. מס פרוגרסיבי מקטין את הפער בהכנסות ולכן מגדיל את השוויוניות.

מס רגרסיבי – מס ששיעורו קטן ככל שההכנסה גדולה יותר. מע"מ בשיעור אחיד נחשב למס רגרסיבי, היות שככל שההכנסה גבוהה יותר שיעור התצרוכת מתוכה קטן יותר ולכן נטל המס מתוך ההכנסה קטן יותר.

חוק ההסדרים –זהו חוק הנלווה לחוק תקציב המדינה. הוא כולל תיקוני חקיקה הנדרשים ליישום המדיניות הכלכלית והתקציבית של הממשלה.. תחילת חוקי ההסדרים בעת תכנית הייצוב בשנת 1985. בשנים האחרונות ניכרת התנגדות בקרב חברי הכנסת לחוק ההסדרים. לטענת המתנגדים האצת החקיקה באמצעות החוק מקטינה את הביקורת הפרלמנטרית על תהליך החקיקה. באמצעות חוק ההסדרים הונהגו במרוצת השנים רפורמות משמעותיות במשק, שהיו מתעכבות לפרקי זמן ארוכים בתהליכי חקיקה רגילים. כדוגמה ניתן לציין את הרפורמה במשק הגז שאושרה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2008 אשר הביאה להגברת התחרותיות במשק ולהקלת הנטל הכלכלי על משקי הבית.

מדד ג’יני – זהו מדד המשמש למדידת מידת אי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק. מדד של אפס משקף שוויון מוחלט בחלוקת ההכנסות ומדד של אחת אי שיוויון מוחלט (מצב תיאורטי מעין פיאודלי, בו לדוגמה פרט אחד מרכז את כל ההכנסות לכל היתר לא נותר דבר). בראשית שנותיה ישראל בלטה במידת השוויוניות בחלוקת ההכנסות. במשך השנים המצב השתנה וכיום ישראל בולטת במדד ג’יני גבוה יחסית למדינות אחרות בעולם. ב-2009 (הנתונים האחרונים) עמד המדד בישראל על 50.1% לפני מסים ועל 38.9% אחרי מסים ותשלומי העברה.

סף המס – רמת הכנסה אשר מתחת לה הנישום לא משלם מס הכנסה כלל. סף המס תלוי במצבו האישי של כל נישום (לאיזה זיכוי הוא זכאי). ב-2010 אצל גבר סף המס עמד על 4,613 ₪ לחודש. כתוצאה מכך 51% מכלל הנישומים הם מתחת לסף המס. זהו שיעור גבוה בהשוואה למדינות אחרות. הדבר נובע מידת אי השוויון בחלוקת ההכנסה וממבנה פונקציית המס. כתוצאה מכך לא ניתן לשפר את מצב מחצית הנישומים באמצעות מערכת המס ללא מס שלילי.

מס הכנסה שלילי – מערכת בה פרט שכיר או עצמאי עם ילדים (או פרט מגיל 55 ומעלה ללא ילדים) אשר הכנסתו מעבודה נמוכה יחסית מקבל מענק הכנסה מן הממשלה. מטרת מס הכנסה שלילי לשפר את מצבן הכלכלי של שכבות אוכלוסייה עובדות בעלות הכנסה נמוכה ולצמצם את העוני בקרבן כמו גם לעודד תעסוקה. מערכת כזו מופעלת בשנים האחרונות באזורים שונים בישראל באופן ניסיוני והחל מההכנסות לשנת 2011 תעבור לפריסה ארצית.

כללים פיסקאליים – כללים פיסקאליים מציבים עוגנים למדיניות התקציבית בהתאם למטרות מוגדרות אותן הממשלה רוצה להשיג על פני זמן. מטרות לדוגמה הן הפחתת יחס החוב תוצר, צמצום הגירעון השוטף והבטחת הוצאה ציבורית התואמת את יעדי הממשלה. כללים כאמור קיימים ברובן המוחלט של המדינות המפותחות כלקח ממשברים כלכליים ופיסקאליים רבים שאירעו בשנות ה-70 וה-80. כללים פיסקאליים מונעים התבדרות של המדיניות התקציבית, מגדילים את היציבות הכלכלית של המשק ומאפשרים לממשלה ולבנק המרכזי גמישות פעולה בעת משבר. בנוסף, הכללים הפיסקאליים חשובים להגברת אמינות המדיניות הממשלתית אל מול הסקטור העסקי ותורמים להגדלת השקיפות התקציבית. הכללים הפיסקאליים בישראל קיימים מאז שנת 1992 וכיום כוללים תקרת גירעון ומגבלה ריאלית על הגידול של ההוצאה התקציבית.

תקרת הגירעון בתקציב הממשלה – זהו כלל המגביל את גודל הגרעון בתקציב הממשלה ביחס לתוצר של המשק. להלן תוואי תקרת הגירעון בשנים הקרובות – 2011 – 3%, 2012 – 2%, 2013 – 1.5%, 2014 ואילך – 1%.

מגבלת הוצאה – זהו שיעור הגידול המתוכנן של הוצאות הממשלה. הוא עבר מספר שינויים במשך השנים (בתחילה 1% לשנה, אחרי-כן 1.7%, בדומה לשיעור גידול האוכלוסייה). מגבלת ההוצאה כיום נקבעת באמצעות נוסחה, הקובעת כי שיעור הגידול של ההוצאה שווה ליחס שבין 60% ובין יחס החוב-תוצר האחרון הידוע, המוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים האחרונות שלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הצמיחה של התוצר. ההיגיון מאחורי כלל זה – החלק הראשון (יחס חוב\תוצר) הוא כלל ריסון, אשר נועד להבטיח לאורך זמן ירידה של יחס החוב תוצר לכיוון הסטנדרט הבינלאומי (מאמנת מאסטריכט) של 60%. ככל שיחס החוב תוצר יתקרב אל היעד כך יתאפשר גידול גבוה יותר של ההוצאה. החלק השני נועד ליצור קשר בין שיעור צמיחת ההוצאה ובין שיעור צמיחת המשק בפועל. לכן אם יחס החוב\תוצר יעמוד על 60% בדיוק, ההוצאה התקציבית תגדל בדיוק בשיעור צמיחת המשק. הגידול בהוצאה התקציבית בשנים 2012-2011 נקבע בהתאם לכלל זה ועומד על 2.7% לשנה.

דיור ותכנון – ישראל מתאפיינת בגידול אוכלוסייה מהיר (כ-1.7% לשנה) וכן נדרשת תוספת של יחידות דיור כל שנה. בשנים האחרונות היקף הבנייה החדשה היה מצומצם (פחות מן הנדרש מגידול מספר משקי הבית), דבר שהתבטא בעליית המחירים של השנים האחרונות. בשנה האחרונה ניכר גידול במספר התחלות הבנייה. שוק הדיור מאופיין בחוסר גמישות עקב התארכות הליכי התכנון. כלומר יזם הרוכש קרקע צריך להחזיקה תקופה ארוכה עד שיוכל למכור יחידות דיור ובינתיים נגרמות לו עלויות ריבית. לכן זירוז הליכי התכנון גם יאפשר תגובה מהירה יותר לשינויים בביקושים וגם יפחית עלויות המושתות על היזמים ומתבטאות בסופו של דבר במחירים. חוק הוד"לים שאושר לאחורנה וחוק התכנון והבנייה החדש אמורים להקל בנושאים אלו.

ריכוזיות – הריכוזיות היא מידת הפיזור של ספקי מוצרים ושירותים שונים. היות שהמשק הישראלי הוא קטן, מספר הספקים בתחומים רבים הוא מצומצם והדבר פוגע במידת התחרותיות ומביא למחירים גבוהים יותר. אחת הדרכים להילחם בריכוזיות היא פתיחות של המשק כלפי יבוא מחו"ל. צעד שנשקל בימים אלו הוא מגבלות רגולטוריות על אחזקות. בעבר נאסר על חברות פיננסיות להחזיק בחברות ריאליות וכיום שוקלים להגביל החזקות מקבילות בחברות ריאליות ופיננסיות.

יחס חוב/תוצר – משמש כאינדיקטור מרכזי לבחינת יציבותן הכלכלית של מדינות ולבחינת הקיימות של מדיניותן התקציבית וליכולת החזר החוב שלהן בעתיד. באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופאי נקבע כי על המדינות המצטרפות לגוש היורו לעמוד במספר תנאים כאשר אחד מהם הוא יחס חוב תוצר של עד 60% או להיות בתוואי יורד לכיוון רמה זו. רמת יחס חוב תוצר של 60% מהווה בנצ’מרק להתייחסותם של גופים רבים בבואם לבחון את יציבותן הכלכלית של מדינות. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי מדינות רבות בגוש האירו חצו את סף החוב הנ"ל. תהליך זה הביא לחשש למשבר חובות של חלק מאותן מדינות, לקפיצה חדה בעלויות המימון שלהן ומערער את יציבות גוש האירו כולו. חלק ממדינות אלה נאלצו לפנות לסיוע של האיחוד האירופאי ושל קרן המטבע הבינלאומית. כתנאי לקבלת הסיוע הן נאלצות לבצע קיצוצי הוצאות כואבים ולנקוט בהעלאות מסים אשר יאפשרו להן לחזור ליציבות. יחס החוב תוצר בישראל עמד בסוף שנת 2010 על 76%. יצוין כי סיכוניה הייחודיים של ישראל דוגמת הסיכונים הגיאו-פוליטיים אליהם היא חשופה דורשים ממנה מרווח ביטחון גבוה יותר מזה הנדרש ממדינות אחרות.

ניתן לקבל מידע נוסף גם:

במאגר המונחים המקצועי של רשות המיסים

 

 

 

20 תגובות למילון מונחים

  1. סיגל (אחרת) says:

    חסר מידע נוסף על חוק הוד"לים האם הוא באמת יקל על מצוקת הדיור?

  2. סיגל says:

    קראתי בעיון את תגובת צוות המיסים של הועדה לשאלותיי . עולה מהתגובה שהועדה בעצם מייצגת ומצדדת בעמדת הממשלה . ההסברים שקיבלתי הם ממש כמו ההסברים של נציג משרד האוצר , חיים שני , בדיונים של הועדה לביקורת המדינה.

    הכיצד יכולה הועדה לטעון שהסיבה לעליית מחירי הדלק (מיסוי על הדלק) היא סביבתית , כלומר לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית , כאשר מצד שני הממשלה מעלה גם את מחירי התחבורה הציבורית. ?!
    הכיצד יכולה הועדה לטעון שהסיבה לעליית מחירי הדלק היא לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית , כאשר אין אלטרנטיבה אמיתית של תחבורה ציבורית.

    לגבי מסי קנייה, בלו ומכסים מסבירה הועדה ש "למסים אלה יש תפקידים שחורגים מהתפקיד של מימון פעולות הממשלה" ונתנה הסברים של תפקידים סביבתיים ובריאותיים
    מה שהועדה שכחה לציין כי "העלאת המיסים העקיפים , נועדה בעיקרה כדי לעמוד ביעדי הגירעון." (ציטוט מדבריו של מנכ"ל האוצר).
    יש לציין שהגרעון נוצר בעיקרו בגלל הפחתת שיעורי מס חברות והמס על רווחי הון.
    הפחתת שיעור המס הישיר , יחד עם מימון המחסור שנוצר באמצעות העלאת מיסים עקיפים, פוגעים בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות.
    לא צודק חברתית להעביר עושר מקופת המדינה לבעלי ההון ולממן זאת באמצעות מיסים עקיפים המהווים נטל כבד ביותר על רוב העם.

    לא קיבלתי התייחסות לנושא מע"מ 0% (בהתאם למלכ"רים) על שרותי יסוד כמו מים וחשמל ..

    • teammanuel says:

      סיגל שלום,
      בהמשך לדיוננו.
      בתשובתנו הקודמת העלינו תפקיד אחד של מטרת המיסים והיא תפקידה של מערכת המיסים לכוון התנהגות של החברות והאנשים הפרטיים. למשל: להשפיע שאנשים לא יעשנו, יזהמו וכד’.

      בנוגע לשאלתך על המיסים העקיפים. אם מעלים מיסים עקיפים מעלים את הנטל בצורה רגרסיבית. זה לא קשור למקור יצירת הגירעון. כלומר, לא השינוי בתמהיל המיסים הוא שגרם לגירעון. היה שינוי בתמהיל המיסים, מרכיב מס הכנסה בגלל המס העקיף אבל לא זה גרם את הגירעון.

      חשוב לנו לציין כי העלית נקודות חשובות, אשר עומדות לנגד עיננו. גם נושא הבעייתיות של התחבורה הציבורית בהתחשב בהעלאת המיסים על הדלק עומד לנגד עיננו ונמצא על סדר היום של הועדה.
      הועדה כרגע התחילה את תהליך הסקת המסקנות ובסוף התהליך העדין והממורכב הזה, תפרסם הועדה את מסקנותיה.

      • סיגל says:

        ידוע שבין מטרות המיסים יש גם מטרות לכוון התנהגות של החברות והאנשים , למרות שלא הוכח שהעלאת שיעור בלו על הדלק גורמת לאנשים לעבור לתחבורה ציבורית , כמו שלא הוכח שהורדת שיעור מס החברות הביא לגיוס עובדים נוספים בישראל.
        לא חושבת שמתאים שאכנס לפרטים אלו, כי לא זה מה שחשוב כרגע. ולא נכון להסיט את הדיון מהבעיה המרכזית שבעטיה פרצה המחאה .

        מה שברור עכשיו שמדיניות המיסים המוצהרת של הממשלה : הפחתת מס ההכנסה, הפחתת המסים הישירים והתאגידיים והעלאת המיסים העקיפים ( כ 50% !!! מכלל גביית המיסים), הביאו לכך שבעוד השכבות החזקות והעשירות נהנות מהרפורמה במס, השכבות החלשות ושכבות הביניים סופגות פגיעה משמעותית.
        אי השוויון בחלוקת ההכנסות גדל, ויצר פערים חברתיים שהדרך היחידה לטפל בהם היא צמצום משמעותי במיסים העקיפים (לשעור המקובל במדינות המפותחות ) , והעלאת המיסים הישירים .

        בנוגע למע"מ דיפרנציאלי , ניתן לפשט זאת בכך שמשאירים את שני השעורי מס הקיימים 16% ו 0% , בהכללת שרותי יסוד כמו מים וחשמל בקבוצת שעורי מע"מ 0%

        בתקוה שתגיעו למסקנות למען צדק חברתי לכלל החברה
        תודה

  3. סיגל says:

    אין שקיפות מלאה במילון המושגים.
    יש התיחסות רק למע"מ המהווה 66% מהכנסות המדינה והתעלמות משאר המיסים העקיפים (מס קנייה, מכס, היטלים על יבוא , בלו על הדלק ומיסים מוניציפאליים).
    חשוב לדעת שהכנסות המדינה משאר המיסים העקיפים (מלבד מע"מ) הם 32.6 מיליארד ₪ .
    יש לבטל את המיסים העקיפים בהקדם, למעט המע"מ .
    בנוסף אם הממשלה גובה מע"מ 0% ממלכ"רים , כך היא אמורה להתייחס למים ולגבות מע"מ 0% , ולא לעשות הכנסה על מוצר יסוד בסיסי .

    והנה נתונים המציגים את שערויית המיסים העקיפים – כל מה שלא בא לביטוי במילון מונחים

    מ- 2006 עד 2010 עלו הכנסות המדינה ממיסים עקיפים ב 9% שהם עלייה של 24 מיליארד ש"ח .
    באותה תקופה עלו ההכנסות ממע"מ ב 5% שהם עלייה בהכנסות ממע"מ של 16 מיליארד ₪.

    בו בזמן שהממשלה מעלה דרמטית את המיסים העקיפים עד כדי שערורייה , היא מורידה מיסי חברות ומס על ההון.
    מ- 2006 עד 2010 ירדו הכנסות המדינה ממס חברות ב 6% שהם ירידה של 8 מיליארד ₪ בהכנסה ממיסי חברות.

    והנה כמה מומחי מס שמציעים פתרונות למצב.

    "בפערים החברתיים צריך לטפל באמצעות מס הכנסה, כי הוא המס הפרוגרסיבי. הוא צריך לצמצם את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות, שגדל מאוד בשנים האחרונות.
    לכן הרפורמה שאני מציע צריכה להיות ביטול המסים העקיפים (למעט מע"מ) . במקביל, הייתי פועל להעלאת המס הישיר, מוסיף דרגת מס נפרדת לאלפיון העליון ומונע תכנוני מס של אנשים המתחפשים לחברות".
    (פרופ’ יצחק הדרי – מהמומחים המובילים בארץ לדיני מסים).

    "לדעתי יש להחיל את שיטת המע"מ הדיפרנציאלי. אני מתקשה להבין מדוע טוענים שהוא יוצר קשיים רבים בתפעול. כולנו נסכים שאם היינו יכולים לגבות יותר מע"מ על מכוניות יוקרה ופחות מע"מ על קוטג’ ולחם, היינו ישנים טוב יותר בלילה. לא תמצאו בעל הון שיגיד לכם שהמע"מ על קוטג’ ועל רכב היוקרה שלו צריך להיות זהה. הייתי ממליץ לאוצר להחיל מע"מ דיפרנציאלי בגזרות ברורות, כלומר להבדיל בין מותרות לבין מוצרי בסיס. "
    (עו"ד-רו"ח גידי בר-זכאי , לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים וכיום שותף מנהל בגידי בר-זכאי ושות’ יועצים, משרד המספק ייעוץ מס לגופים בולטים במשק).

    "רפורמה נוספת במיסוי העקיף קשורה למס על הדלק. היקפי המס שהמדינה גובה על דלק ותוספיו גובלים בשערורייה, אין לזה אח ורע בכל אירופה. ציבור הנהגים הוא ציבור שנסחט במסים, ומישהו צריך להתעורר ולטפל בדחיפות בעניין הזה."
    (ד"ר (עו"ד) משה שקל – ממומחי המס המובילים בישראל ).

    "יש לחזור לדעתי לתפיסות בסיסיות ומקובלות: מס שווה לבעלי הכנסה שווה, יהא מקורה אשר יהא. יש להעלות את שיעורי מס ההכנסה על ההון ולהוריד את שיעורי המס על עבודה, ולהפחית ככל האפשר – אך לא לבטל – את שיעורי המסים העקיפים. "
    עו"ד פנחס רובין . מומחה לדיני מסים ותאגידים, ליטיגטור ויועץ משפטי לעסקאות ענק. בין לקוחותיו: שרי אריסון ויצחק תשובה).

    • teammanuel says:

      סיגל שלום, להלן תגובתנו אלייך,

      לגבי מסי קנייה, בלו ומכסים

      למסים אלה יש תפקידים שחורגים מהתפקיד של מימון פעולות הממשלה.

      בין תפקידים אלה ניתן למנות הפנמת עלויות חיצוניות (externalities) במחירי המוצרים ובכך להשפיע על התנהגות.

      דוגמא לכך הוא מס הקנייה על סיגריות (או אלכוהול) שמטרתו להשפיע באופן שלילי על היקף העישון. לא נראה לי שהכותב היה רוצה לבטל באופן מלא את המיסוי על סיגריות….

      הדבר נכון גם בבלו על דלק. ביטול המיסוי על דלק יגדיל את היקף הנסועה ובכך יגרום להשלכות שליליות דוגמת זיהום אויר רב יותר, רעש, תאונות דרכים רבות יותר שכולם גורמים לפגיעה בבריאות הציבור ובכך משיתים עלות כלכלית גבוהה אותה יש למסות. בנוסף יהיו פקקי תנועה רבים יותר ובכך הפסד זמן ופגיעה כלכלית נוספת בפרטים.

      בנושא של מסי קנייה על כלי רכב – בשנים האחרונות נעשו רפורמות מאוד משמעותיות בתחום זה ובהן קביעת מיסוי פוחת בהתאם לפליטת המזהמים של כלי רכב. כתוצאה מכך המיסוי על מכוניות קטנות נמוך בהרבה מזה המוטל על מכוניות יוקרה. אגב, בחודשים האחרונים חלה ירידה חדה במחירי חלק מהמכוניות הקטנות בהשוואה למחירים שהכרנו בעבר.

      תפקיד נוסף שיש למכסים למשל הוא הגנה על תעשיות מקומיות (עליהן יש עניין להגן) ובכך להימנע מפגיעה בתעסוקה. בצוות המסים (או התחרותיות) נתייחס לתחום המכסים ויתכן שבחלק מהם יחול שינוי.

      בנוגע למע"מ דיפרנציאלי, נתייחס לזה בדו"ח של צוות המסים.

  4. לגבי מיסים
    1. לגבי מס עקיף – יש לו היבט חשוב והוא צמצום צריכה של מוצרים במחסור או מוצרים מזיקים – כמו סיגריות, אלכוהול ודלק . אין שום מניעה לבצע חיוב דיפרנצלאי על חשמל ומים לדוגמה (לתת מס או תשלום נמוך על חשבון חשמל נמוך, ומס או תשלום גבוהים יותר על כמויות גבוהות יותר) -
    2. המשפט "ריבוי שיעורים פותח פתח רחב להסטת מכירות לשיעורים הנמוכים יותר וכך להקטנת הגבייה." – יכול להתאים גם למס הכנסה (ריבוי שיעורים פותח פתח רחב לתכנוני מס – מה שאכן נעשה בפועל).
    3. בימים אלה של מחשבים ואינטרנט, אפשר לחשוב גם על מס עקיף שמתחשב בהכנסה. בעקרון אנחנו יכולים לדעת את כל הקניות של משפחה ויכולים לתת לה החזר מס – בדיוק כפי שהדבר נעשה מול עסקים. (אם כי הדבר מחיייב כוח אדם ומחשוב).
    4. חוק ההסדרים מאפשר למשרד ממשלתי, באיצטלה של חיוב למסגרת התקציב , להכתיב מדיניות. כך הופך משרד ממשלתי לגוף עוקף כנסת.
    5. "באמצעות חוק ההסדרים הונהגו במרוצת השנים רפורמות משמעותיות במשק, שהיו מתעכבות לפרקי זמן ארוכים בתהליכי חקיקה רגילים." – זו דרך אחת להסתכל על זה – אפשר גם להגיד שבמסגרת החוק הונהגו רפורמות בלי שבציבור היה שותף לדיון על אותן רפורמות, במסגרת מסמך של מאות עמודים שאפשר רק להתנגד לכולו או לתמוך בכולו.
    6. חסרה כאן הגדרה של מיסוי פיגובאיני. אולי בגלל שכשל שוק של השפעה חיצונית אינו חשוב?
    7. זירוז הליכי תכנון הוא דבר רצוי. מצד שני, אי תכנון ובניה מפורברת (בניה של בתים צמודי קרקע) הביא אותנו למצב הקיים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב מצד אחד, ובעלת בניה מאד לא צפופה מצד שני (7 אנשים לדונם בתל אביב, לעומת 20 אנשים לדונם בפאריס)
    הפרבור וחוסר התכנון גורם לבזבוז קרקע מצד אחד, התארכות הנסיעות מצד שני ו והסתמכות התחבורה על רכב פרטי מצד שלישי. כך שאין להתפלא על נטישת הפריפרייה (ולכן לגידול בביקוש לדיור במרכז הארץ) – בכל שנה כרמיאל "מתרחקת" מתל אביב כמה קילומטרים צפונה – והיא תמשיך לעשות זאת כל עוד נמשיך לבנות בניה פרברית יחד עם רכב פרטי. גורמי התכנון אומרים את זה כבר שנים. אז במקום להקשיב להם, מכינים "כביש עוקף תכנון". במקום לייעל את התכנון המיושן שלנו, שופכים את התינוק עם המים.

  5. מישהו says:

    טוב, זה ברור שכתיבת המונחים אינה ניטראלית. כך למשל, אתם מציינים מה מס ההכנסה על עבודה, ובכך מראים כאילו חלוקת המס הינה שווינית (10% לעומת 45%). אבל מה עם לציין מה המס על ההון? שעומד על כ-20% בקושי?

    • teammanuel says:

      "מישהו" שלום,
      מצ"ב קישור למאגר מונחים מקצועיים של רשות המיסים.
      http://www.finance.gov.il/taxes/docs/MilonMunahim.pdf

      בנוסף, תוכל למצוא קישור רלוונטי נוסף בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה לשנים 2010-2009 וספר עיקרי התקציב לשנים 2012-2011.
      כל הנתונים מופיעים שם בשקיפות מאוד גדולה.

  6. לעמוס – אתה טועה.
    העידן שבו יש מנהיגים ורק הם מדברים זה עם זה, נגמר.
    בדיוק כמו שהעידן שבו מה שלא מוצג בתקשורת לא קיים, נגמר.
    זו הזדמנות מדהימה, לפתוח את הדיון לכולם. זה יותר מעורבות, זה יותר עניין, וזה לא יזיק גם למנהיגי המחאה להקשיב לציבור שהם אמורים ליצג. לשמחתי, הם כמו צוות מנואל, מבינים שהשקיפות היא אחד העקרונות שעליהם מבוסס כל התהליך הנוכחי.

  7. נועם says:

    שלום
    אחת הבעיות העיקריות המסוות מתחת לפני השטח היא האמון של הציבור בצעדי הממשלה . כדי לשפר את האמון יש לעשות ולפרסם את הצעדים הבאים :
    1. אכיפה בתחום המיסים – אחד הדברים שהכי מציקים לי ולאחרים זו אוזלת היד של המדינה במלחמה בהון השחור – כאשר מעמד הביניים משלם מס של 20-45% ממשכורתו ואח"כ צריך גם לשלם מיסים עקיפים ואז מגיע אליו הביתה איש מקצוע שלא נותן קבלה או קורא את המחקר של התמ"ת שהתפרסם לאחרונה ש20% !!! מהחרדים שתורתם אמונתם עובדים בשחור .
    הצעד המתבקש והדי פשוט הוא להגדיל בצורה מאוד מאוד משמעותית את אגפי החקירות ושל המכס,מס הכנסה והמע"מ וליצור מצב ומיצוב של רשויות המס כגוף חזק – ניתן ללמוד מה – IRS האמריקאי על מיצוב וחוזק . עד שיחוזקו רשויות המס יש לצאת במבצעים יום-יומיים למאבק בהון השחור – הון שבא על חשבון המעמד הבינוני .
    2. אכיפה בתחום התנועה בכבישים – לעובד מהמעמד הבינוני חורה מאוד שהאכיפה של המשטרה היא מאוד סלקטיבית – מאו לא מובן מדוע בנקודות ידועות שבהם עוברים נהגים על חוקים (כמו להכנס לפניה ברגע האחרוןמהנתיב הימני או השמאלי) אין פשוט משטרה !! יש להראות הוגנות בתחום ולהפעיל את המשטרה בנקודות המועדות לפורענות .
    3. הוגנות של משרדי ממשלה – יש לפעול שרוב הפעולות של האזרח מול הרשויות יהיו בצורה מקוונת אם זה דרך אתרי אינטרנט ואם זה דרך מייל (למשל מילוי דוח שנתי למס הכנסה והגשתו לא דרך הפקיד אלא דרך האינטרנט כאשר – המסמכים יסרקו וישלחו דרך אתר מיועד לכך)..
    4. הפרטות – הפרטות של שירותי המדינה צריכה לעשות בשלב הראשון ע"י הקמת חברה ממשלתית דרך רשות החברות הממשלתיות ורק לאחר ייצוב השירות יש להפריטו לשוק הפרטי .
    5. שינוי חשיבה לגבי שכר העובדים במשרדי הממשלה – שכר עובדים מתחילים, עובדים מקצועיים ושכר מנהלים בדרג הבינוני הוא נמוך ביחס לשוק הפרטי . בגלל שהשכר נמוך ומכיוון שהיום כבר אין קביעות לעובדים חדשים במשרדי הממשלה העובדים שבוחרים לעבוד במשרדי הממשלה הם עובדים שבוחרים את הנוחות ולא את האתגר של שינוי והשפעה על המערכת והחברה הישראלית וכדי להכניס עובדים צעירים שירצו לשנות יש להעלאות את השכר במנגנון הציבורי בתחומים שונים (תפקיד הממשלה לאתר את אותם תחומים ).
    6. הפשטה של תלושי השכר- תלושי השכר במגזר הציבורי ,במגזר העסקי ובאקדמיה נראים כמו טפסים שקודדו אותם לפני עשרות שנים – מלאים פרטים שונים ומשונים ולא תמיד ברורים הן לעובד וגם לא למחלקת השכר . יש לעשות רויזיה בתלושי השכר כדי להגיע לשקיפות מלאה לאחריות פיננסית של העובד וחיזוק של הרגשת העובד באמון במערכת .

  8. מיכאל בן אבו says:

    ראשית כל אני מברך על הקמת הועדה, אני מאמין שתעשו עבודתיכם נאמנה, כבר אמרו רבים וטובים ממני שאחת הבעיות המרכזיות בכלכלה הישראלית שגורמת ליוקר המחיה היא היעדר תחרות, מונופולים, קרטלים, בעלויות צולובות, וכו. בזאת חובה לטפל על ידי החמרה בחוקי ההגבלים העסקיים ומתן שיניים חדות לרשות ההגבלים העסקיים, הגברת היבוא בצורה מוגבלת ואחראית, קיצור תהליכים בירוקרטיים בכל התחומים באם זה בועדות לתיכנון ובניה, ברישוי עסקים וכיוצא באלה, הגנה על העובדים החלשים במשק עובדי קבלן ומגזרים חלשים אחרים, צמצום כוחה של ההסתדרות על ידי חקיקה היות והיא מייצגת בעיקר את הועדים החזקים חברת החשמל, רשות הנמלים והרכבות, וכו לא הגיוני ולא צודק שחברת החשמל כמשל לועדים החזקים במשק נושאת חוב ענקי בעוד עובדי החברה נהנים ממשכורת עתק, והטבות מופלגות, וזה כך גם בנמלים ברשות השידור ובעוד גופים רבים אחרים במשק, כלל האזרחים משלמים על כך במחיר החשמל. במחירים גבוהים על מוצרי יבוא, הגברת התחרות בין הבנקים לדוגמא, ירון זליכה הציע לפני כשנתייים להפוך את בנק הדאר לבנק לכל דבר, זהו תהליך קצר יחסית היות וישנה כבר תשתית קיימת לבנק הדואר סניפים בכל מקום בארץ. טכנולוגיה וכו, כמובן הועדה צריכה לעבוד תחת האילוצים המקרו כלכליים, להימנע מהגדלת הגרעון התקציבי ואם כן בצורה מזערית, שילובם של מגזרים שונים בשוק העבודה התהליך מתקיים אך יש להגבירו. תהליכים אלו צריכים להתקיים בצורה הדרגתית ואחראית ולאורך זמן, ללא גרימת זעזועים קשים במשק, וכמובן חייבים לקחת בחשבון את המשבר הכלכלי העולמי, בקיצור הציבור מבקש שתרבעו את המעגל. לדעתי חשוב להבהיר לציבור שאין הוקוס פוקוס וניסים בכלכלה. אם תצליחו לטפל בחלק מן הדברים זהו יהיה הישג גדול לועדה בהצלחה ובברכה מיכאל בן אבו

  9. עמוס בר says:

    חשבתי על זה והגעתי למסקנה שיש משהו לא הוגן בהזמנה הפתוחה הזאת לציבור לשפוך את ליבו.
    לתנועת המחאה יש כבר מבנים והנהגה, שהעבודה צריכה להיעשות איתם. זה אותו היגיון שמנחה את המוחים לפנות לראש הממשלה ולא לנהל מו"מ מעל ראשו עם שר בכיר או עם האופוזיציה.
    ההזמנה מצידכם עולה בקנה אחד עם הניסיונות של רוה"מ לאתר הנהגה חלופית למחאה. צר לי, אך תצטרכו למצוא דרך להיפגש עם הנהגת המחאה או לפזר את הועדה באם הניסיון לא יצלח.

    אני מציע לציבור המגיב כאן להמשיך להעלות בעיות אך לסרב בתוקף לעמוד בפני הועדה. עמידה בפני הועדה נותנת לה גושפנקה מאת המוחים, פוגעת במחאה ומפצלת אותה.
    יש משהו מחניף בתשומת הלב הזו ואנחנו חייבים לומר לה לא. מי שעומד בפני הועדה עלול להיתפס כמנהיג על ידי הועדה, הממשלה או התקשורת, בעוד שאין לו מנדט כזה מציבור המוחים.

    • teammanuel says:

      עמוס שלום,
      תודה על תגובתך.
      אנו רוצים לציין כי הועדה פתוחה לציבור הרחב ואינה תופסת צד.
      הועדה הוקמה בעקבות המחאה אך לא מדובר בהנהגה חלופית, אם כי ניסיון להעביר בצורה סדורה את דעותיהם של כלל הציבור, בין היתר גם את דעותיהם של מארגני המחאה.
      מארגני המחאה מוזמנים לפנות אל הועדה ולהציג את הצעותיהם אם ירצו בכך

      צוות מנואל

    • מאיר says:

      "לתנועת המחאה יש כבר מבנים והנהגה" . ולכן?
      עמוס,
      לא הגישה הסוציאל דמוקרטית במקרה הטוב או הסוציאליסטית במקרה הפחות טוב של "מנהיגי המחאה" הוציאו אנשים לרחוב.
      מצוקת דיור ויוקר מחיה גבוה זה מה שהוציא אותם לרחוב תוך כדי שהעם לא רואה אותם ממטר.
      המלצות על מעבר מאוליגרכיה כלכלית לכלכלה קפיטליסטית עם שוק חופשי ורגולציה שתפקידה לטפל בכשלי שוק לא יבואו מחבורה זו.
      טוב שהצוות פונה לציבור, טוב שהצוות שומע את העם ולא חבורת אנשים מסוימת שאף אחד לא מינה.

    • גלעד says:

      מי הסמיך את ההנהגה לדבר בשם הציבור?

  10. אורן says:

    חייבים לקרוא לפחות את הכותרות של מאמר זה כדי להבין את המפתח לפתרון מחירי הדיור: 1200 לייקים עד כה:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744363&blogcode=12497139

    שליש מכלל הדירות שנמכרות הם למי שבבעלותו יותר מדירה אחת, זה מצב מעוות וגרם להעלאת ביקוש ולהעלאת המחירים – אפיק ההשקעה האטרקטיבי ביותר לרוב הציבור היא שכירות נקיה ממס על גבינו…

    ראו במומלצים של FACEBOOK כאן:
    http://israblog.nana10.co.il/

  11. סדי זינגר says:

    שלום רב .
    כאדם שגר בגליל המערבי מציע 2 פעולות שלא דורשות תקציב מיוחד
    1. דחיפה של פרוייקטים הקרויים בשם "פינוי ובינוי" מניח שיודע במה מדובר .
    2. תמריץ ( הקלה במס ) על רווח לתעשיינים .
    אשמח להרחיב .סדי זינגר .

  12. שרי says:

    Manuel’, te deseo que tengas exito en la tarea que aceptaste hacer’, que es bastante brava!

    te lo desea una argentina que vive hace muchos anios en israel y en bikat hayarden

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>