יומן מסע 3 – צדק חברתי ועקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית

שלום לכולם,
אנו נמצאים רגע לפני סיום עבודת הועדה, שהיא תחילתו של פרק חדש, פרק היישום שהינו באחריות הדרג הנבחר שבמדינת ישראל. מחר, לאחר הגשת הדוח לראש הממשלה נציג אותו פומבית לכם, אזרחי מדינת ישראל. לקראת הפרסום, חשבתי שיהיה נכון לשתף אתכם בחלק מפרק המבוא של הדוח, הכולל בעיקר את השקפתי בנושאים השונים.

קיץ 2011 השמיע זעקה והצית זיק של תקווה לחברה בישראל: זעקה רמה על תחלואיה אשר הצטברו ונערמו וגאו במהלך השנים האחרונות, ותקווה לחולל שינוי עמוק, שינוי שיצמיח חברה צודקת יותר, מושתתת על סולידאריות והוגנות כלפי האדם המתפרנס בזיעת אפו ותורם את חלקו לכלל, ונבנית על מכנה משותף ערכי לכל מגזריה.
"העם דורש צדק חברתי"! זו הסיסמא שנשאה ע"י אלפים ורבבות בחוצות ערי ישראל, והפכה לסמל מחאת האוהלים. מה פשר הדבר? על איזה צדק מדובר? הוטלה עלינו המשימה להיות למתרגמי המחאה לשפה שיתכן כי תניב מענים. הנה אם כן מה שהמילון המתהווה יודע להגות:

  1. צדק חברתי פירושו הלימה בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט, לבין התגמול שהפרט מקבל.
  2. צדק חברתי פירושו שוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה, כללי העסקה ותחרות הוגנים בהמשך, ביטחון בסיסי וכבוד לאחר הפרישה.
  3. צדק חברתי פירושו שאם הגורל מכה בפרט מכל סיבה שהיא, החברה תסייע בהבטחת קיומו הבסיסי, נגישותו, וכבודו.

מימוש של צדק חברתי דורש מחויבות מפורשת, אסטרטגיה מושכלת ופעולה נמרצת של המדינה. אך מעבר לכך, שגשוגה של החברה בישראל תלוי בקיומו של מכנה משותף ערכי רחב בין כל חלקיה. מכנה משותף אין פירושו אחידות, וודאי לא כפיה של ערכי קבוצה אחת על קבוצות אחרות. האתגר הגדול הוא לטפח את המשותף, בו בזמן שמכבדים את השונה. זה אם כן ה"מה" – ה"איך" שאנו קוראים ללכת לפיו הוא איך של דרכי נועם, של סובלנות, של כבוד, של אמון הדדי, של סולידריות, אבל גם איך נחוש והחלטי.
מימוש של צדק חברתי ושל מכנה משותף ערכי, בדרכי נועם ובהחלטיות, זו תמצית הגישה אשר צריכה להנחות את מימוש השינוי המיוחל בחברה הישראלית.
חלק מתחלואי החברה מקורם בתופעות כלל עולמיות, ובפרט בגלובליזציה המחדדת יתרונות יחסיים במהירות ובעוצמה שלא ידענו כמותם, ותוך כדי כך מתגמלת ביד נדיבה את הכישרונות הנדירים, אך באותה עת מענישה ללא רחמים את המסוגלים לרוץ אך בקצב איטי יותר. התוצאה היא פערי שכר ואי שוויון מתרחבים, המתואמים הדוקות עם השכלה, וגם עם אופיים של הענפים השונים.
גם במשק כה חשוף לכוחות שוק גלובליים, לממשלה השפעה עצומה על הנעשה בו, הן באופן אקטיבי (דרך התקציב, המסים, הרגולציה וכדומה), והן באופן פאסיבי, קרי, דרך מה שהיא לא עושה (כמו למשל אל מול אי שוויון גובר או ריכוזיות בשווקים). בבואנו לנתח את מקור המצוקות ולגבש לאורן המלצות לשינוי, המיקוד הנו מן הסתם על אחריות הממשלה, ועל מה שהיא יכולה לעשות על מנת לחולל את השינוי הרצוי – על היתר אנו לא שולטים.
אנו נציג כאן עקרונות מנחים למדיניות הממשלה בתחום הכלכלה והחברה, ותכנית פעולה מקיפה הכוללת המלצות פרטניות ומתווה תקציבי. התכנית וצעדי המדיניות מתפרשים על פני יריעה רחבה. חלק ניכר מהמשאבים מכוונים להקל על הנטל הכלכלי המונח על כתפי משפחות עובדות בדגש על הורים לילדים צעירים, חלק מהצעדים מכוונים לכלל האזרחים, וחלקם מיועדים לטפל במצוקות נקודתיות של השכבות החלשות.

עקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית

הוועדה סבורה שעל הממשלה לאמץ עקרונות מנחים למדיניותה הכלכלית-חברתית, אשר יחולו לא רק על כלי המדיניות העיקריים ובראשם תקציב המדינה, אלא על כל מרחב פעילותה אשר משליך על המשק והחברה. עקרונות אלה כוללים:

  1. בנוסף לדבקות הדוקה בכללים הפיסקאליים, על הממשלה לפעול להעלאת משקלה של ההוצאה האזרחית בתקציב, ולחתור להגדלת חלקה בתוצר. זאת נוכח הכרסום היחסי שחל לאורך שנים בשירותים החברתיים, בין היתר בשל אילוצי תקציב.
  2. על הממשלה לקבוע ולעדכן מעת לעת יעדים חברתיים לצד יעדים מאקרו כלכליים מסורתיים, ובכלל זה יעדים כמותיים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון.
  3. צמיחה כלכלית הנה המפתח ליכולת לספק לאורך זמן את הצרכים הגדלים של החברה בישראל. לכן כלי המדיניות הכלכלית צריכים להמשיך להעצים את יכולת הצמיחה והתחרותיות של המשק. אולם, שיעור הצמיחה כנמדד איננו חזות הכול: היבטים חשובים של איכות החיים לא נכללים בו, ובכלל זה מידת אי השוויון, מצב בריאותי, איכות הסביבה, וכדומה. מכאן שיש להרחיב את היריעה בקביעת הפרמטרים לפיהם נמדדים הביצועים של המשק, ולכוון את המדיניות בהתאם.
  4. היבט חשוב של איכות החיים הנו מידת אי השוויון במשק: אי שוויון גדול גורר תחושה של אי צדק, הדרה וניכור, אשר עלולים לפגוע בלכידות החברתית ובנכונות לשאת בנטל. מכאן שהמדיניות הכלכלית צריכה לחתור לחלוקה הוגנת של פירות הצמיחה, ובכלל זה בחלוקה בין התמורה להון והתמורה לעבודה, בין עובדים בכירים לעובדים מן השורה.
  5. על הממשלה לפעול בהתמדה ובנחישות לשילובם של כל מגזרי האוכלוסייה בעשייה המשקית והכלל חברתית. בפרט, על הממשלה לחתור להשתלבותם בתעסוקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות, תוך כיבוד אורח חייהם. שילובם המהיר בתעסוקה המביאה פרנסה בכבוד הנו קריטי הן להמשך שגשוגם של המשק והחברה בישראל, והן ליציאה של מגזרים אלה ממעגל העוני.
  6. על הממשלה להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק תוך מניעת היווצרותם של חסמי כניסה, ריכוזיות, וכוח מונופוליסטי, וכמו כן כללי העסקה הוגנים לכלל העובדים ושמירה על זכויותיהם הבסיסיות.
  7. על הממשלה להגדיר היטב את אחריותה על אספקת שירותים ציבוריים, להתאים את הרכבם מעת לעת לאור שינויים טכנולוגיים, דמוגרפיים ואחרים, ולדאוג לאספקתם באופן הוגן ויעיל לאזרחים הזכאים לכך, בין אם הדבר נעשה באופן ישיר על ידה ובין אם חלק מתהליך האספקה מוצא למיקור חוץ.
  8. מיקור חוץ של חלק מהשירותים הציבוריים הנו לגיטימי ורצוי על מנת להגביר את יעילותם וזמינותם לאזרח, ובלבד שהדבר נעשה במקרים המתאימים לכך תוך תכנון מושכל, שימת דגש לא רק על העלות אלא גם על האיכות, הזמינות והזכויות של העובדים, ופיתוח יכולת מדידה, מעקב ואכיפה של סטנדרטים נאותים. יתרה מזאת, על הממשלה להדגיש ביתר שאת את אחריותה לשירותים המוצאים למיקור חוץ, ולשמש כתובת לאזרח ללא קשר עם מי בפועל מספק את השירות.
  9. על הממשלה לפעול לטיפול מערכתי בכשלי היסוד בשירות המדינה ובסקטור הציבורי, לחיזוק יכולות התכנון והמדיניות, להגברת יכולות הביצוע והגמישות הניהולית של הממשלה, ולטיפוח של האתוס הציבורי ומערכת הערכים עליה נשענים משרתי הציבור.
  10. על הממשלה לאמץ ערוצי הדברות עם הציבור הרחב במתכונת של "דמוקרטיה השתתפותית", בפרט בבואה לדון על שינויים וגיבוש מדיניות הנוגעים לציבור, וזאת כיוון שזה מאפשר זרימת רעיונות ושיקוף מצבו של האזרח אל מול הממשלה, מגביר את תחושת השייכות ומחזק את הדמוקרטיה. כמו כן, ההדברות דרושה גם כדי לאזן את האינטרסים של הציבור הרחב אל מול גורמים כלכליים עוצמתיים, אשר יש להם גישה והשפעה ישירה על מקבלי ההחלטות.

מעבר לעקרונות אלה, הוועדה דנה במסגרת עבודתה בארבעה תחומים הקשורים ישירות לשורשי המחאה: דיור, יוקר המחיה ותחרותיות, שירותים חברתיים ותמהיל המסים. בהמשך הד"וח, אותו כאמור נציג מחר, יפורטו ההמלצות הפרטניות בכל תחום, וכמובן המקורות והשימושים התקציביים שיועמדו ליישומן.

לקראת דמוקרטיה פעילה והשתתפותית
הישראלים החדשים של קיץ 2011 הגישו לנו על מגש הכסף הזדמנות נדירה ומופלאה לחולל שינוי ולכונן חברה ומשק צודקים והוגנים יותר. אנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את משאלותיהם לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים שהועמדו ליישומן הינם עוצמתיים ביותר, חסרי תקדים בהיקפם וברוחב יריעתם, ויש בכוחם כדי להתניע את תהליך השינוי המיוחל. אין ספק כי לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן, אך המיקוד בכמה כיווני פעולה מרכזיים יש בכוחו כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את הזמינות וההיקף של השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם, להגביר את התחרות וההוגנות בשווקים לטובת הצרכן, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
שלא נטעה: דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה בישראל, שהחל לפני שבועות מעטים עם הקמת המאהל הראשון ברוטשילד. כעת המערכה עוברת למקבלי ההחלטות, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו משוכנעים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. הציבור בישראל עוקב בדריכות ובעין בוחנת, ולא ייתן לחמוק מהאחריות לקדם את כמיהתו לחברה צודקת יותר. יחד עם זאת, כבר נערכים מעבר לגבעה אלה שנהנו והפיקו תועלת מהמשטר הישן, וכעת מרגישים מאוימים ע"י רוחות השינוי. מאבקם הצפוי הנו לגיטימי, אך עצתנו לכול היא, "חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו." ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל".
שלכם, מנואל

22 תגובות ליומן מסע 3 – צדק חברתי ועקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית

  1. Pingback: היו"ר של הוועדה שלא רצינו קורא לנו להילחם עבור ההמלצות שלא ביקשנו. בטח, אנחנו כבר באים « גוליית

  2. Pingback: היו"ר של הוועדה שלא רצינו קורא לנו להילחם עבור המסקנות שלא ביקשנו « גוליית

  3. Pingback: חוסר אמונה בין ועדת הריכוזיות לבין ועדת טרכטנברג « המבוקש מס' 2

  4. Pingback: דו"ח טרכטנברג לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב • מחאת הדיור

  5. בפרסום זה של צוות טרכטנברג לא מצאתי התייחסות להזנחת הפריפריה וגם לא לשיטה הפוליטית הקלוקלת. אין שם ביקורת על הסלחנות הבלתי נסבלת למעשי שחיתות בקרב הממסד או מילה על הרשלנות הפושעת של פרנסי המדינה, שרובם רואים לנגד עיניהם רק את תועלתם האישית. בנסיבות אלו מסקנות ועדת טרכטנברג אין בהם תועלת מרובה.

  6. ליאור אתגר says:

    עשרת העקרונות הם בדיוק מה שהחברה הישראלית צריכה. הלוואי שנדע ליישם אותם במדיניות הכלכלית שלנו.

  7. תראה אותנו, כמו אנשים פשוטים שבאים מול המלך. זה אומר ‘שבור את האיגודים כמו ת’אצ’ר!’ וזה אומר ‘אל תשכח את הנכים!’. בתוך בליל התחינות הזה נמצא גם אני. אולי עדיף שיתעלמו מכולם — לא הייתי רוצה להישקל באותו הסל כמו הניאו-ליברלים.

  8. אהוד says:

    לוועדה שלום
    המסקנות וההמלצות שלכם הן אכזבה מוחלטת!
    אתם לא נוגעים במקור הכספי הכי חשוב שהוא הכספים הניתנים לחרדים!
    עד מתי תשמרו על פרה קדושה זו?
    מכיוון שבישראל יש את הריבוי הטבעי כמעט הכי גדול בעולם ומכיוון שאין אפשרות לכלכל בארץ הזו יותר מ-10 מיליון תושבים ההמלצה שלי:
    ביטול קיצבאות הילדים מהילד החמישי ואילך והעברת הכספים לחינוך ובריאות (לפי החישוב שלי כ-5 מיליארד שקל)

  9. שלום מנואל,
    מרבית העקרונות המנחים הללו נראים לי טובים וראויים ואני מקווה שהם ימומשו במהרה. אני אומר זאת כעוד גרגיר\אזרח במדינה. עם זאת אני מרגיש שחור מאיים פעור במרכז התמונה. בדיוני הועדה אשר חקרה את מרי ואדי סליב הוסטה שוב ושוב תשומת הלב מהעוולות מהן סבלו המזרחיים באותה העת ואשר היוו את הרקע למרד. בצורה דומה אני רואה את הפוסט הזה. הוא מביט אל העתיד בלי להכיר בעבר החמור שממשיך ומתהווה לנגד ענינו. האפליה והדיכוי השיטתיים של כמה מהאוכלוסיות ה’שוליות’ בישראל הן הפיל בחדר שממנו אנחנו מתאמצים להסיט את עינינו. בעוד הועדה שלך מסיימת את תפקידה, דוח פראוור מוגש לציבור. כך יוצא שהפה אומר דברים נכונים, והיד כבר נעה מעצמה ליצור נזק נוסף. כמו כן, החוזה בין הרופאים לממשלה היה מעטה דקיק שכיסה על לידתו של מחדל נוסף. דעתי היא שאסור בתכלית האיסור שניירות יכסו על בעיות חברתיות אמתיות. אולי כמו שהגנב מגנב פטור מעונש, אני אהיה חף מיומרה כשאציע למציע הלאומי: שלב ראשוני בתיקון החברה הישראלית הוא הפסקת הגירושים מהדיור הציבורי, מכפרי הבדואים, מעיירות הפיתוח והישובים הערבים — מיפו ובית שאן, מאל-ארעקיב ומין השכונות הפריפריאליות של ירושלים רבתי. יותר משאנחנו צריכים דוח בוורידג’ או קנב נוסף אנחנו צריכים החדרה רצינית של עקרונות השוויון אל ליבה של המערכת המדינית.
    שלום עליך, איתי.

  10. אלכס says:

    1.הגורם לעיוות הגדול במדינה – הוא חוסר התחרותיות במשק, בגלל גודלה היחסי הקטן, בגלל היותה מדברת בשפה העיברית, בהיותה מסוגרת מכל עבריה במדינות עוינות. על-כן, הפתרון לבעיה זו יכול לבוא רק מתוך ה OECD כלומר שכר עבודה של כל המגזרים יקבע על פי השכר הממוצע לאותו מגזר כמקובל במדינת OECD מספיק גדולה, בה קיימת תחרות.
    2.הגורם לעיוות הגדול במדינה – הוא ההסתדרות החדשה והוועדים הגדולים המארגנים לעצמם משכורות בוח הזרוע. הפתרון שהוצע בסעיף 1. מתאים להם מאוד.
    3. הגורם לעיוות הגדול במדינה – הוא חוסר השקיפות, נושא שנדרש שוב ושוב על ידי המפגינים.

    אם לא תטפלו באופן יסודי בנושאים אלה, כאילו לא עשיתם כלום.

  11. יוסי במקום לאיים תשפר את הקיים, ואתה יכול להתחיל במיזמים כמו מתפקדים
    http://www.mitpakdim.co.il/registration/
    ולבדוק מה חברי הכנסת עושים באתר כנסת פתוחה
    http://oknesset.org/member/

    אני מסכים איתך שצריך להפריד רשויות, אבל איך האמירה שלך משפרת את מצבנו?
    ולגבי מהפכות, אל תטעה לחשוב שמהפכה אלימה שתתחיל פה תיגמר אחרת מאשר בדם ומלחמות, כמו כל מהפכה אלימה לפניה בהיסטוריה…

  12. באמת באמת סתם אחד says:

    דע לך, פרופ’ טרכטנברג, שמתינותך, האמינות שאתה משדר ושיקול הדעת אותו אתה משרה, הצליחו להרגיע מאוד את המחאה הזו ולמנוע את הגלישה שלה למחוזות האלימות.
    הלוואי הלוואי ויידעו להקשיב לעצותיך. אני לא מבין בכלכלה, אבל העקרונות שלך (והפרסומים כולם, אחריהם עקבתי באדיקות) נראים נכונים ומשרים תחושה של כיוון נכון ויציב.
    תודה לך. גם אם הקולניים שבינינו יחרפו אותך בזמן הקרוב ויגידו שלא עשית מספיק ושאתה חנפן וכיסוי ערווה ועוד ועוד נאצות- דע לך שאת לבי, בפשטותך, שבית.

  13. יוסי כהן ,אזור says:

    פרופסור מנואל הנכבד,
    קראתי באדיקות את הפוסט שלך ,ובכל זאת,לא מצאתי תשובה לשאלה הבסיסית שגרמה לחלק ממנהיגי המחאה,לחלק גדול מציבור המוחים,ולי עצמי לתחושת חוסר אמון .
    לשמחתי ,פרופסור פיטוסי היטיב לבטא הסיבה הבסיסית לתחושה זו :
    לדעת פיטוסי, ״עקרון הברזל שעומד בבסיס עבודת הוועדה – אי פריצת מסגרת התקציב – הוא הבעיה הקשה ביותר שלה.״
    לבעיה זו אין שום הסבר,או נימוק,בפוסט שלך,ולכן רק מחזקת תחושת חוסר האמון בראש הממשלה שמינה ועדה זו,ובחברי ועדה זו .

  14. גורן יהונתן says:

    יש להתחשב במימון של השינוי החברתי – להערכתי צריך לחשוב על ישראל במונחים כמו בסדרי גודל כמו בחו"ל – הרי ישראל שווה לגודל של עיר מדוע צריך לבזבז כ"כ הרבה כסף על רשויות מקומיות – יש צורך לצמצם את הרשויות המקומיות למינימום – כמו איחוד כל הערים במרכז לעיר אחת לפחות מבחינה שלטונית – וכד… אולי אפילו ללכת בצורה יותר קיצונית ולחלק את ישראל ל- 3 מחוזות צפון מרכז ודרום (או ל- 6 ) המהלך יחסוך הרבה מאוד כספים שנזרקים לחינם במקום שילכו לרווחת הציבור.

  15. גונן says:

    שלום רב,

    נתבקשתי ע"י יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ חיים כץ לאשר קבלת מכתבך המצ"ב.

    הפנייה שלך טעונה שינויי חקיקה.

    נדרשת יוזמת חקיקה של חברי הכנסת על מנת לקדם את השינוי הדרוש.

    העברתי פנייתך לכל חברי הוועדה לשיקולם.

    בברכה

    וילמה מאור

    מנהלת הוועדה

    לכבוד

    הגברת וילמה מאור

    מנהלת הוועדה

    ולחברי הכנסת הנכבדים.

    הנדון – נכי צה"ל

    ראשית תודה על התייחסותך למכתבי בנדון .

    בציפייה שחברי הוועדה ירימו את הכפפה למען רובד מסויים של נכי צה"ל אשר איבדו את מקור פרנסתם .

    ארחיב בנושא ואספר מעט אל עצמי מבלי להיחשף יתר על המידה.

    הנני בן 40 אב ל- 3 ילדים נכה צה"ל שירתתי ביחידה קרבית נפצעתי בפעילות מבצעית בהיתקלות עם מחבלים. לאחר שיקום ארוך וטיפולים .נגנז חלומי ללמוד באוניברסיטה לאחר זמן מה השתלבתי במעגל העבודה.

    אך עקב מגבלות רפואיות התעסוקה לא היתה רציפה אלא לסירוגין

    מה שלא תרם לקיומי בכבוד .

    אך חרף מגבלות רפואיות אלו נישאתי הקמתי משפחה לתפארת התקבלתי לעבודה בחברה ממשלתית גדולה מה שתרם לקיום משפחתי בכבוד הרחבתי את המשפחה רכשתי דירה קטנה ששוויה נמוך

    לאחר מספר שנים לא מבוטל חלה החמרה במצבי הרפואי עקב הפציעה ופוטרתי מהעבודה ללא תנאים או הטבות 3 שבועות בלבד ליפני מתן הקביעות מה שהיה מזכה אותי בהטבות .משרד הביטחון פנה למשרד

    האוצר לחברות הממשלתיות לרבות שרים בממשלה ולגורמים הנוגעים בדבר לאפשר לי המשך עבודה וקיום אך מקום העבודה לא נעתר לבקשתם.או לחלופין לפנים משורת הדין לאפשר לי ברמה ההומאנית לקבל

    את ההטבה אך מקום העבודה לא נעתר לבקשת הגורמים הרלוונטים ודחה את בקשותיהם.

    הפיטורין ממקום עבודתי לרבות ההיבט הכלכלי . החברתי . הפסדים של פנסיה. קרנות השתלמות משכורות והטבות ממקום העבודה הן ללא שיעור ושום קצבה ממשרד הביטחון לא תצמצם את הפערים.

    משרד הביטחון התיר את צו ההעסקה הממשלתי וקבע לי תגמול למחייה.{ נצרך]. במצב עניינים זה הפכתי ממעמד של אדם עובד ומפרנס את משפחתו בכבוד לאדם חסר כל.

    לא יכולתי לעמוד בתשלומי המשכנתא ובהוצאות השוטפות עקב ירידה ניכרת בהכנסותיי ונאלצתי לקחת הלוואות בשוק הפרטי בשל כך מה שהביא אותי למצבים לא נעימים.

    נאלצתי לעזוב את הארץ למדינות רחוקות ולעזוב את משפחתי שהיתה חשופה למצבים לא נעימים. לנוכח המתואר לעיל נפרדתי מאשת נעוריי ואם ילדיי. מצב זה לא הטיב עם ילדיי והסבל היה מנת חלקם לרבות

    ההיבט הכלכלי.

    מצב זה הביאני לקריסה כלכלית מוחלטת ביתי המהווה למשפחתי כמקור לביטחון נמצא בכונס נכסים לטובת הבנק לעניין כזה יש השלכות קשות ונרחבות עוני מחפיר ומזוויע שמשפחה נקלעת מקורח נסיבות

    שכאלו .אובדן הבית ושאר הרכוש נלקח למען המשך קיום של משפחה. גירושין. פירוק התא המשפחתי כליל . ילדים שמנסים להתקיים ולשרוד ומזניחים את הלימודים.מצב זה מייצר דור של עוני .

    משרד הביטחון פנה לבנק ולבעלת השליטה בבנק שבאמצעותו רכשתי את הדירה ליפני 20 שנים וביקש פריסת הלוואה והסדרת התשלומים אך הבנק הוא מוסד כלכלי ולא נעתר לבקשה של משרד הביטחון.

    אין הצדקה שנכה צהל שנפצע למען המדינה ופוטר ממקום העבודה בגין הפציעה ייאלץ להיזרק מביתו עם משפחתו לרחוב. אין לי מקום אחר זולת הרחוב.

    אין חולק שדמי המחייה [ נצרך ] אינם עומדים בקנה אחד עם יוקר המחייה.

    נכה צה"ל שאיבדו את כושרם לעבוד מפוטרים וההפסד העתידי הוא לאין שיעור ואין גורם במדינה שישפה על הפיצוי. ומכאן מתחיל ההתדרדרות הכלכלית שאינה נמנעת.

    סכום הנצרך הוא זעום ואינו מקיים משפחה בכלל. מכלילים בתוכו סכומים שממילא משולמים גם לנכה עובד. כך שאין הצדקה להכניס את התגמול הבסיסי כי זה פיצוי על הפציעה ועל הסבל שהוא מתמשך לכל

    החיים.

    הרי לא ניתן לתבוע את משרד הביטחון על ניזקי גוף ויש תגמול חודשי במקום. לפי כך אין הצדקה להכליל את הסכום הבסיסי בסכום הכולל. יתירה מכך שסכום הנצרך נמוך מאוד 5.900 שקלים ולא מתיישב עם יוקר

    המחייה ראוי . אני מבין את השינוי במעמדי ואני מצטמצם כלכלית ברמה ניכרת. אבל לא מסוגל אחרי הכל לעמוד בהחזרי המשכנתא בסכום חודשי של 4000 שקלים שבזמן שעבדתי שילמתי כל חודש ללא דופי וכעת

    אני מאבד את הבית .האם יש לכך הצדקה?

    שהמדינה

    תסייע לנכים שאיבדו את כושר השתכרותם בשירותים הניתנים על ידה. כגון. חשמל . מים. שכר לימוד לילדים ולאפשר לנכים ללמוד ולהגשים חלום שנגזל בעקבות הפציעה ושירותים אחרים כדי להקל על נכים אלו

    שממילא החיים לא מטיבים עימם.והסבל הוא יום יומי החוק קובע כיום שנכה נצרך אינו יכול להשתכר

    יותר מ 1750 שקלים בחודש ברוטו . בפועל אין למשרד הביטחון תעסוקה בסכומים כאלה . היציאה לעבודה בסכום כזה עולה על ההכנסה . משרד הביטחון מחשב כל פרמטר בתלוש כהכנסה . ההוצאות לנכה ליציאה

    לעבודה עולים כפליים מההכנסה על כך נכים לא יוצאים לעבודה ומשרד הביטחון לא מעודד יציאה לעבוד ומנגד משלם קצבה לקיום שאינה מאפשרת קיום נאות . יוצא מכך שבעצם משרד הביטחון סוגר על רובד

    של נכים אלה את הכניסה ואת את היציאה לתעסוקה. חייב לשנות את החוק ולהגדיל את השכר לנכה שרוצה לעבוד דומה לחוק שנחקק לטובת נכי הביטוח הלאומי. לא מקובל שמשרד הביטחון מקזז לנכה נצרך

    מהשקל הראשון זה חוק מקפח ולא מידתי. צריך לקבוע כללים אחרים ולא באופן גורף לטענת החוק המפוקפק הזה גם נכה שקיבל בירושה סכום זעום מקוזז מהשקל הראשון. לדעתי זה ממש להיות בן ערובה של

    המדינה . שסוגרת כל אפשרות לנכה להשתקם .דבר נוסף מתירים לנכה צו העסקה ושוללים ממנו זכות לנסות להשתקם שוב.

    יתירה מכך אם וועדה במשרד הביטחון קובעת שנכה אינו יכול להשתכר ולקיים את משפחתו מעבודה. ראוי שיילקחו על ההשלכות ולא באופן שרירותי מפטרים אותו ולאחר מכן אותו נכה מחזר אל הפתחים כמו

    שהזכרתי במכתבי הקודם אני מכיר אישית נכים ברובד זה שתרמו איבר מגופם בשביל לשלם חלק מהמשכנתא ורק שלא יזרקו לרחובות. לא לכך נכים במצב זה תיארו שהמצב יוביל אותם אבל הרצון לחיות ולא

    להישבר . ולאפשר לילדים קטנים המשך של קיום מביא אנשים להחלטות קשות וגורליות .

    אודה לכם חברי הוועדה שתמצאו לנכון להרים את הכפפה ולתקן את הוראות החוק שאינם מוצדקים ומקפחים.

    למען מי שנתנו את חייהם למען המשך קיומה של המדינה וכיום המדינה לא מאפשרת לנו המשך קיום.

    פניתי לגורמים רלוונטים במשרד הביטחון לרבות המנכ"ל אהוד שני ובכירים אחרים . שהסכימו והצדיקו את טענותיי והפנו אותי לחברי הכנסת שישנו את הוראות החוק לטובת רובד זה של נכים.

    על כך פונה אני בבקשה אליכם לבחון את הדברים שנכתבו כאן ולתקן את המעוות כלפי נכים נצרכים ולאפשר להם להמשיך לחיות בכבוד ולא בביזוי.

    אני אזרח שומר חוק שתרמתי רבות ויש ביכולתי עוד לתרום מחנך את ילדיי לאהבת המולדת .

    אני וכלל נכי צה"ל אשר מקופחים מהוראות ותקנות אלו. מבקשים לתקן את המעוות בדחיפות האפשרית .

    באם תתקיים וועדה בנדון אשמח להופיע ולהציג מסמכים בעניין זה המאשרים את הנכתב כאן.

    בברכה ותודה מראש

    גונן

    פלא- 0527304333

  16. יורם says:

    תלונתה של אגודת המהנדסים בנושא מכון התקנים, משקפת את אחד התחלואים המרכזיים במשק הישראלי, אני מאמין שמחר יום חדש בו נושא זה יטופל יסודית במסגרת המלצות הוועדה.

  17. יעקב says:

    קשקושים קיינסיאנים.
    צדק, פירושו שבריוני השלטון לא מתערבים בכלכלה, ולא מכתיבים באלימות מי ייצר, כמה, את מי יעסיק, ובכמה, למי ימכור, ובכמה.
    מנואל, רוממות הצדק בגרונך, ונבוט השלטון בידך. אתה בסך הכל עוד בריון ממשלתי אלים.

  18. מנשה says:

    אני לא מבין למה בחרת להתעלם מהסעיף הראשון של טענות הציבור.
    העם בעד לגליזציה ואתם בחרתם להתעלם לחלוטין.
    למה??

  19. תחלואי החברה שמנווטים על יידי הממשל המרכזי בצורה ישירה או ברשלנות : מיסוי ישיר ועקיף אדיר , שחיקה איומה של שכר השכירים, קרטלים ללא הפסקה,ריבית גבוהה, מחיקתם של איגודים מקצועיים, אין מרסנים-מאזנים, מחירי רפואה אדירים בשל חקיקת חוק הבריאות שהינו בפועל : הלאמת הבריאות ויצירת סל קטן שמחייב תוספת ענקית של כספים מכל משפחה כדי לקבל בריאות ברמה סבירה. זו מדינה שהפכה ממדינה עם אספירציות סוציאליות למדינה שבה הקפיטליזם החזירי שולט והממשל המרכזי מבליג כי הקברניטים הינם אנשים עשירים. לא מעניינים אותם השכירים.

  20. תיק הנכסים של הציבור עומד על 2500 מיליארד שח,פגיעה של ועדת טרכטנברג בו תקטין את הכנסות המדינה ממיסים, ותגרום נזקים עצומים לאזרחי המדינה.

  21. יוסי גלברט says:

    הגורם לעיוות הגדול במדינה – הוא חוסר הדמוקרטיה בישראל
    נבחרי הציבור הם לא בדיוק נבחרי ציבור
    אחד הבסיסים החשובים בדמוקרטיה – הוא הפרדת הרשויות – אין דבר כזה בישראל
    חוסר הטיפול באלמנט הדמוקרטי – יביא לועדה נוספת – או למהפכה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>