שאלות ותשובות

תודה לכל מי שהעלה שאלות לפייסבוק טוויטר ולבלוג. להלן תשובות מתוך דו"ח הועדה.

יובל אז שואל:
תודה לכם על העבודה וההתחשבות בדעות הציבור. להלן מספר שאלות:
1. חינוך – מה לגבי חינוך חובה מגיל 0?
2. מה לגבי התייחסות לשיפור מעמד המורה (כולל תגמול כספי מהותי) כדי שלאנשים טובים יהיה כדאי להצטרף למערכת החינוך. אני יכול להעיד על עצמי שתמיד ‘דגדג’ לי נושא ההוראה, אבל מעמד המורה ותנאי השכר העלובים הרחיקו אותי מאד ממערכת החינוך, כי מחוץ למערכת החינוך, אני יכול להתפרנס בצורה משמעותית יותר טובה ומכובדת.
3. מה לגבי שינוי מדיניות מיסוי של דירות חדשות? הידעתם שהמסים על דירות חדשות נקבעים עוד לפני שהבניין מתחיל להיבנות? (לפי הערכת שמאי נוכחית) מיסוי באופן כזה מקבע את מחירי הדיור, כי ליזם אין לאן לרדת במחיר אם הוא משלם 30% מס לפי הערכת שמאי, ולא לפי מחיר המכירה בפועל.
4. תחבורה ציבורית אפקטיבית! הפתרון שהצעתם הוא MORE OF THE SAME, כלומר אתם נשארים עם המצב הקיים, ורק מזרימים אליו יותר כספים. הבעיה היא שהתחבורה הציבורית כושלת ולא אפקטיבית. המבחן האמיתי הוא האם אתם, חברי הוועדה תוותרו על הרכב הפרטי ותעברו לתחבורה ציבורית אחרי שהמלצותיכם ייושמו? די כבר לאוטובוסים המזדחלים ולרכבת המתפרקת. צריך לעשות שינוי מהייסוד של מערך התחבורה הציבורית במדינה. צריך רכבת תחתית אמינה ומהירה. אני מצהיר שהייתי נפתר מזמן מהרכב אם הייתה אלטרנטיבה ראויה לתחבורה ציבורית. ככה נוכל לקרב את הפריפריה והפרברים למרכז, וליצור אלטרנטיבות אמתיות למגורים במרכז תל אביב.
5. למה לא להשתמש בזעם הציבורי כמנוף להרחבת המנדט של הוועדה? שיהיה גם בעל יכולת ביצועית, שיהיו שני שלבים לעבודת הוועדה: שלב הביניים בו מפורסמות המסקנות לציבור, ושלב מסכם, בו הוועדה מגישה דוח מסכם אחרי התייחסות הציבור לדוח הביניים?
תודה ושנה טובה, יובל

תשובה:
יובל שלום,
1. הדו"ח מתייחס בהרחבה לנושא החינוך בגיל הרך וישנן המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.
להלן חלק מההחלטות הקונקרטיות בנושא חינוך מגיל 0:
הרחבה מאסיבית והנגשה של חינוך לגיל הרך 0 – 3.
העברת האחריות על מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך
בינוי של מעונות עבור 60000 ילדים נוספים.
2 נקודות זיכוי במס עבור הורים לילדים בגילאים אלה.
סבסוד כפול, גם למעונות וגם להורים, לילדים בגילאים אלה.
אנו מפנים אותך לקרוא על נושא החינוך בפרק המבוא לדו"ח: http://hidavrut.gov.il/content/4267 ואת החלק המוקדש לחינוך בפרק שירותים חברתיים http://hidavrut.gov.il/content/4248

2. הדו"ח לא מבקש לפתור את כל בעיות החינוך, אלא ליצור מציאות חדשה בגילאי 0-9. זה לא אומר שאנחנו חושבים שנפתרו כל בעיות החינוך האחרות. לגבי מעמד המורה, – שתי רפורמות גדולות בתקציבים משמעותיים התחילו לטפל בנושא זה – תוכניות אופק חדש ועוז לתמורה.
3. הטענה נכונה וחשובה, אבל הטיפול בנושא הדיור התמקד בבעיות יסודיות. יתכן שיש מקום לטפל גם בבעיות הקשורות למיסוי. אנחנו מציעים לשים לב למגוון הפתרונות שכן הוצעו – מימוש מדיניות של דיור בר השגה למגוון האוכלוסיות, הגדלה מאסיבית של היצע הדירות, בנייה להשכרה לטווח ארוך של דירות קטנות, הגדלת הסיוע הישיר לזכאים וקשישים, ופתרונות ייחודיים למגזר הערבי. סה"כ המלצות הדיור מסתכמות בכ- 1.3 מיליארד ש"ח לאורך החומש, וכוללות תיקוני חקיקה לדיור בר השגה, דיור לקשישים זכאים, דיור לסטודנטים, וסבסוד קרקע.
דוגמאות לחקיקה בנושא דיור בר השגה:
א. הגדרת יעד של 20% דירות קטנות עד מרץ 2012.
ב. הגדלת הסיוע לקשישים זכאים ב-40 מיליון ש"ח.
ג. הקצאת קרקע ל-10,000 פתרונות דיור לסטודנטים והקצאת 100 מיליון ש"ח לבניית מעונות סטודנטים.
ד. סבסוד קרקע ושיווק דירות להשכרה במחיר מוזל ומפוקח, 5000 יחידות דיור עד סוף 2011.
ישנן דוגמאות נוספות ופרטים רבים נוספים בדו"ח עצמו, מוזמן לעיין בפרק הדיור בדו"ח: -
http://hidavrut.gov.il/content/4172

4. הדו"ח הצביע על בעיות יסוד בתחבורה הציבורית. בטווח הקצר שמנו 2.5 מיליארד שקל בחומש הקרוב כדי לשפר את התחבורה הציבורית – נגישות, איכות, זמינות ושירות. לטווח הארוך הדו"ח ממליץ לגבש תוכנית ל15 השנה הקרובות על מנת לרשת את כל המדינה והקמת גופי תכנון יעודיים לנושא זה.
מעיקרי הדוח בנושא התחבורה הציבורית:
ברמת ההשקפה מצוין כי לתחבורה הציבורית תפקיד מרכזי בהבטחת רמת ניידות בסיסית לאזרחי המדינה וכי עבור פלחי אוכלוסיה שונים אין כיום את רמת הניידות הבסיסית המובטחת באמצעות שירותים אלה. הדגש הינו כי מערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא המענה ההולם לבעיות התחבורה ומרכיב הכרחי לצמיחה חברתית וכלכלית. מניתוח כלכלי של כלל העלויות עולה כי עלות נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית למשק נמוכה כשליש מעלות נסיעה בודדת בתחבורה הפרטית, לפיכך מעבר משמעותי לשימוש בתחבורה הציבורית משמעו חיסכון מצטבר למשק של עשרות מילארדי שקלים.
מטרת המדיניות בתחום היא:
1. העברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית על ידי הפיכתה לנוחה ויעילה.
2. מתן ניידות תחבורתית לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסיות החלשות.
הצעדיים המבניים לטווח הבינוני והארוך:
1. מערכות הסעת המונים:
א. תכנון תוכנית סדורה של הממשלה למימוש הקמתן של רשתות הסעת ההמונים במטרופולינים בטווח של כ15 שנים בדומה לתוכנית "נתיבי ישראל" לקידום תחבורה לפריפריה. התוכנית צריכה להיות מגובה בתקציבים הדרושים (כ-30-40 מיליארד שקל).
ב. קידום הצעת חוק ממשלתית לשם האצת קידומם של מערכות הסעת המונים תוך הסרת חסמים וקיצור הליכים הדרושים להקמתן.
ג. הקמת גופי תכנון יעודיים לאישור תכנון ובינוי ולרישוי מערכות הסעות המונים.
2. מבנה הרגולציה על התחבורה הציבורית:
א. מוצע להקים רשות מטרופולינית יעודית לתחבורה ציבורית במטרופולינים הגדולים בישראל בהובלתן של הרשויות המקומיות.
ב. לקדם באופן מיידי את הקמת רשויות אלה והצעת חוק ממשלתית להקמת רשויות התחבורה הנ"ל שתעגן את הסמכויות והכלים הדרושים לצורך פעולתן היעילה.
הצעדים המידיים:
בתחום שיפור הניידות להקצות תוספת של 200 מיליוני ש"ח בשנה לצעדים הבאים:
1. טיפול כולל ברמת הניידות הקיימת בפריפריה, הגדרת תנאי סף למינימום שירות ליישובים כפריים ופריפריאלים ופריסת קווים מהירים וישירים מהפריפריה למרכזי התעסוקה ומרכזי המטרופולינים.
2. הגברת ניידות לאוכלוסיית הקשישים – שיפור רמת השירות למוסדות דיור מוגן, בדגש על אלה שאינם נמצאים במרכזי הערים.
3. הוזלת תעריפי נסיעה לאוכלוסיות יעודיות בהתאם לקריטריונים של ביטוח לאומי.
בתחום שיפור איכות השירות להקצות תוספת של כ300 מליון ש"ח לצעדים הבאים:
1. שיפור השילוביות בין הרכבת לתחבורה הציבורית באוטובוסים ע"י שיפור מערך ההזנה והנהגת כרטיסיות משולבות.
2. הגדלת היצע השירות במרבית הקווים האזוריים והעירוניים במטרופולינים וקיצור זמני נסיעה – הגברת התדירות על ידי הקטנת המרווח בין נסיעה לנסיעה, והגברת מהירות הנסיעה ובכלל זאת הגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית והעברת תהליכי הכרטוס אל מחוץ לאוטובוסים.
3. שיפור רמת השירות הניתנת למכללות על ידי תוספת נסיעות ושיפור תדירות.
4. שיפור משמעותי למערכות המידע לנוסע בתחנות, באוטובוסים ובאינטרנט.
ליישום ההמלצות מומלץ להקצות על פני החומש הקרוב סך של 2.5 מיליארד ש"ח מתוכם 1.3 מיליארד ש"ח ממקורות פנימיים ומשינוי בסדרי עדיפויות תקציביים וכ1.3 מיליארדי ש"ח מתקציבים תוספתיים.
מצ"ב לינק לפרק שירותים חברתיים- חלק תחבורה. ובסופו בעמוד 149 הטבלה המסכמת לצעדי המדיניות לטווח הקצר.
http://tinyurl.com/6k4872o

5. המנדט שניתן לועדה היה חסר תקדים בהיקפו. לגבי ביצוע ההמלצות:
א. בועדה ישבו עובדי המערכת הציבורית שיהיו אמונים על יישום המלצותיה והם מחויבים להן.
ב. הזירה עוברת למערכת הציבורית-פוליטית ועליהם מוטל היישום, הציבור צריך להמשיך ולהיות מעורב – כפי שהמעורבות השפיעה על הקמת הועדה כך היא תשפיע על היישום.

כרמל קני שואל:
שנה טובה, קראתי שאתם ממליצים להגדיל את תקציב משרד החינוך ובנוסף להפוך גם את החינוך לגיל הרך ל"מערכת ממשלתית" שאת חוסר היעילות שלה ראינו כבר בתוצאות מערכת החינוך הקיימת. האם שקלתם ומה דעתכם על מודל וואוצ’רים (שוברים) לחינוך בו הסיבסוד הממשלתי מוצמד לתלמיד ולהורים יש חופש בחירה מלא לאן לשלוח את התלמיד מול מערכת פתוחה של חינוך הכוללת בתי ספר פרטיים (בדומה למודל השבדי).

תשובה:
כרמל שלום,
נושא החינוך בגיל הרך היה אחד מהנושאים הבוערים במחאה, ובצדק. מחקרים בינלאומיים מראים שיש חשיבות מכרעת בחינוך איכותי לגיל הרך והשפעה חד משמעית על הישגיו של הפרט בכל התחומים בהמשך החיים, כולל תעסוקה והכנסה. בשל כך ברור לועדה שעל הממשלה לקחת אחריות על חינוך בגילאים אלו כדי לקדם שיוויון בנקודת הפתיחה בחיים ולא לייצר מערכת סגורה שבה לא יכול הפרט להתעלות מעל תנאי הפתיחה שלו. אנו מפנים לקרוא על נושא החינוך בפרק המבוא לדו"ח: http://hidavrut.gov.il/content/4267 ואת החלק המוקדש לחינוך בפרק שירותים חברתיים http://hidavrut.gov.il/content/4248
לגבי הגיל הרך (0-3) נשקלו מספר מודלים לרבות מודל הוואוצ’רים. הועדה הגיעה למסקנה שעדיף להרחיב את היצע המעונות בגיל הרך במחיר מפוקח וסטנדרטיים ציבוריים.

רומן פלישטינסקי שואל:
עבודתכם לקויה ואינה מספקת, כיסוי בפלסטר מחלת סרטן עם גרורות לא עוזרת לאף אחד בדיוק כמו הצהרותיו של ביבי בפרוץ המאבק הציבורי. נקודות שנשארו בלי פתרון ממשי:
1. העובדה שהרפואה הציבורית ומתן שירותי הרפואה לאזרחי המדינה הוא בין העלובים שבמדינות ה-OECD.
2. העובדה שהעשיר חיי יותר שנים מעני במדינה שוות זכויות.
3. פתרון הדיור אינו ריאלי האם בדקתם את שוק המחירים בדיור חדש בארץ? שקל לא הוזילו במחיר הדירות (בדקתי אישית בכל הפרויקטים מחיפה עד עכו כולל!)…. למה לדעתכם זה ישתנה בעוד 5 שנים?!

תשובה:
רומן שלום,
מצטערים לשמוע שזו דעתך ונשמח להרחיב מדוע אנו סבורים אחרת. הועדה, לראשונה בישראל, המליצה על מאבק מוגבר נגד כוח מונופוליסטי בכל שוק ושוק, על הפחתת יוקר המחיה כיעד לרגולטורים הממשלתיים, ועל הפחתת מכסים וחסמים אחרים לתחרות בינלאומית. בנוסף לכך, הועדה הגדירה שיש להעלות את משקלה של ההוצאה האזרחית בתקציב ובתוצר, ולקבוע יעדים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון. צעד חסר תקדים. יתרה מכך, הועדה המליצה שיש להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק, לדאוג להעסקה הוגנת לכלל העובדים, ולפעול להשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות, תוך כיבוד אורח חייהם. המלצות הועדה מאוד אמיצות ומעשיות, הן פשוט אינן טריוויאליות להבנה וזקוקות להסברים מעמיקים יותר. אנו ממליצים על קריאת פרק ההשקפה של הדו"ח.
לגבי השאלות הממוקדות ששאלת, נשמח לענות:
1. לגבי נושא הבריאות – ראה את התשובה בהמשך ליתיר זלוצקי.
2. בהחלט עובדה מצערת ואנו שותפים לתסכול זה, הקשור לנושא האי-שוויון, אליו התייחסנו בצורה מקיפה ברבים מהכלים ושינויי החקיקה עליהם המלצנו.
3. לגבי נושא הדיור – ראה את התשובה לשאלה 3 של יובל אז.

יואב בהאט שואל:
1. מדוע לא המלצתם להטיל מס ירושה?
2. מדוע לא המלצתם להפחית את המע"מ שהוא מס רגרסיבי הפוגע במעמד הביניים ובמעמד הנמוך?
3. מדוע לא המלצתם להעלות את מס החברות בשיעור משמעותי?

תשובה:
יואב שלום,
1. להטלת מס ירושה מספר חסרונות, ההופכים אותו לשנוי במחלוקת בקרב חברי הוועדה. ראשית,
הטלת מס ירושה ומס מתנות תחייב חובת דיווח כללי, שכיום מרבית הנישומים אינם מחויבים בה,
גם אם, בדיעבד, מספר המשלמים יהיה קטן. החיכוך שייווצר בין האזרח למערכת המס, לצד המנגנון
התפעולי המורכב שתאלץ המדינה להקים, הופכים את כדאיות המס למוטלת בספק. בנוסף, אופיים
המורכב של מסי הירושה והמתנות הופך אותם לכר פורה לתכנוני מס, התחמקויות שונות והתנצחויות
בין האזרח ומערכת המס שרבות מהן גם יגיעו ככל הנראה לבתי המשפט. אשר על כן, קיים חשש לפיו
מי שיישא בעול יהיו בעיקר אנשי המעמד הבינוני שאין ידם משגת לערוך תכנוני מס מדוקדקים, או יורשיו
של מי שמת בפתאומיות וטרם הספיק להסדיר את ענייניו.
לבסוף, יש לציין כי מסים אלו יהפכו את מדינת ישראל למושכת פחות כיעד עלייה עבור יהודים אמידים.
מס ירושה עשוי לעצור את אותם עולים, לגרום לבריחת הון שעולים הביאו בעבר אל המדינה, ולהקטין
את ההכנסות הצפויות מהטלתו – מס על הכנסות גבוהות.
2. לכאורה, הפחתת המע"מ היא צעד פרוגרסיבי מכיוון שמשקי בית בעלי הכנסות נמוכות מוציאים שיעור גבוה יותר מהכנסתם על צריכה, בהשוואה למשקי בית מהעשירונים העליונים. עם זאת, בבחינה מעמיקה יותר מתברר כי, מע"מ איננו מס רגרסיבי אלא בקירוב ניטרלי להכנסות. כמו כן, מהניסיון המצטבר עולה כי הפחתה של נקודת אחוז במע"מ מביאה לירידת מחירים של כ-0.4 נקודות אחוז, כלומר פחות ממחצית מהפחתת המע"מ מתגלגלת אל הצרכן. בנוסף, למעלה ממחצית ההפחתה נותרת בידי בעלי החברות והסוחרים, שרובם המכריע מצוי בשכבות ההכנסה הגבוהות. יתר על כן, סך הצריכה של השכבות הגבוהות גבוה מזה של משקי בית בשכבות הנמוכות וכתוצאה מכך הן ייהנו מנתח גדול יותר מסך ההפחתה. על פי חישובי בנק ישראל למעלה מ-40% מהפחתת המע"מ שתתגלגל להפחתת מחירים תגיע לשלושת העשירונים העליונים.
אם נניח כי בעלי העסקים מצויים ברובם הגדול בקבוצה זו, נקבל כי מהפחתת מע"מ של 4 מיליארד ש"ח, רק כ-1.2% (30 מיליארד ש"ח) יגיעו לשבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים ואילו כ-2.8% יגיעו לשלושת העשירונים העליונים. לכן יעילותו של מהלך זה בצמצום פערים ובהקלת יוקר המחייה על מרבית האוכלוסייה נמוך מאוד. מנגד, במידה ויופחת שיעור המע"מ, על הממשלה יהיה למצוא מקור הכנסה חלופי. מציאת מקור בהיקף כה גדול עלולה לגרום לנזקים גבוהים בהרבה מהתועלת (הנמוכה ממילא) של מהלך הפחתת המע"מ. לפיכך הוועדה ממליצה להותיר את המע"מ ברמה הנוכחית של 16% ובכך לא לפגוע במקור מימון חשוב לאספקת השירותים הציבוריים.
3. הועדה העלתה באופן משמעותי את מס החברות מול המתווה הקודם שהיה אמור להעמיד אותנו על 18% על פני החומש הקרוב. אנחנו מפנים אותך לקרוא בדו"ח את הרציונל מאחורי ההחלטה: http://hidavrut.gov.il/content/4209 ספציפית המלצה 2.3 לגבי העלאת מס חברות.

קליה רייס שואלת:
לא הכל פתיר בזמן קצר. אבל , מערך הבריאות קורס. למה אין פקוח ממשלתי על הביטוחים המשלימים בקופות החולים? למה אין תחבורה צבורית סבירה? למה יש הרעת תנאים לאזרח? למה הביורקרטיה חוגגת?
תשובה:
קליה שלום,
הועדה אכן המליצה על הגברת הרגולציה על ביטוחי הבריאות הפרטיים ולהגברת השקיפות בהם על מנת להוזיל את שירותי הבריאות לציבור. את מוזמנת לקרוא את הקטעים העוסקים בעניין זה בפרק שירותים חברתיים: http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_0.pdf
(עמוד 171)
לגבי התחבורה הציבורית – יש שורה של המלצות רחבות לעניין זה אנא ראה תשובה לשאלתו של יובל אז.

יתיר זלוצקי שואל:
מאוד מעריך את עבודת הצוות על התרומה הגדולה למדינה ולחברה הישראלית יחד עם זאת יש לי מספר שאלות:
1. מדוע אין התייחסות בדוח לתיקצוב מערכת הבריאות?המערכת הזו פשוט מדממת.
2. מדוע אין התייחסות לשילוב האוכלוסיה הערבית בשוק התעסוקה? נראה כי בסקטור זה ישנה אפליה הדורשת תיקון חקיקה שיאסור על מעבידים להפלות עובדים בקבלה לעבודה על רקע מוצא.
3. מדוע לא נמצא מימון מספיק למהלך של חוק חינוך חינם מגיל 0-4. עד כמה הכשיל משרד האוצר רפורמות שהועלו בדיונים פנימיים ובאיזה סכומים?אני דורש תגובה אמיתית ואמיצה

תשובה:
יתיר שלום,
1. הועדה המליצה על הגברת הרגולציה על ביטוחי הבריאות הפרטיים ולהגברת השקיפות בהם על מנת להוזיל את שירותי הבריאות לציבור, יתרה מזאת – יש אמירה ברורה בדו"ח שקוראת להגדלת ההוצאה האזרחית אשר בתוכה כלולה גם מערכת הבריאות. עם זאת, אנחנו מסכימים איתך שהדו"ח לא התמקד בתקצוב שירותי הבריאות בצורה מספקת.
2. ישנה התייחסות רחבה לעידוד תעסוקה במגזר המיעוטים. אתה מומלץ להתרשם בעצמך בלינק הבא:http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_0.pdf
3. ראשית, חוק חינוך חובה כן הומלץ ותוקצב לגילאי 3-4 בהמלצות הועדה. לגבי גילאי 0-3 הנושא לא היה תקציבי כי אם עקרוני. הדו"ח פורש המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.

מיקי ברגר שואל:
אם באמת חברי הועדה רוצים להשפיע, מדוע לא לבקש לתקן ולהרחיב את המנדט. במיוחד כשהנושא רתח. פוליטיקאים יבצעו כל מה שהמון זועם דורש, הרי כ"כ הרבה חדלי אישים רכבו על המחאה. איך תצליחו לשכנע מע’ ציבורית ליזום ולהשקיע כדי להגיע לתוצאות?

תשובה:
מיקי שלום,
המנדט שניתן לועדה היה חסר תקדים בהיקפו. התשובה לשאלה כיצד לשכנע מערכת ציבורית לבצע מורכבת משתיים:
1. בועדה ישבו עובדי המערכת הציבורית שיהיו אמונים על יישום המלצותיה והם מחויבים להן.
2. כפי שאמרת, פוליטיקאים יבצעו את מה שההמון ידרוש. כשם שהמעורבות הציבורית הובילה להקמת הועדה ויצירת הדו"ח כן היא צריכה להמשיך ולהוביל ליישום.

מוטי מאירי שואל:
הועדה לא נתנה פתרון מלא לנושא התחבורה הציבורית. עדיין מי שאין ברשותו רכב פרטי לא יוכל להתנייד בסופי השבוע ובחגים. לצערי ההתייחסות לתחבורה ציבורית ממשיכה להיות כאל משהו שמעניין בעיקר את השכבות החלשות ולא כאל תשתית לאומית וכחלופה אמיתית לרכב פרטי. כדי לשפר את התחבורה הציבורית אין צורך בפריצת התקציב – רק בהגיון בריא.
תשובה:
מוטי שלום,
בנושא התחבורה הציבורית אנא ראה תשובה מפורטת לשאלה של יובל אז.

אושר חכמון בן חור שואל:
למה לא חינוך חינם מגיל 0??? אני מעון עולה אצלינו 2400 ש"ח וכדי לקבל הנחה בויצ"ו ובנעמת צריך לעבוד בשכר נמוך ממינימום ולהיות חד הורית/ בן זוג מובטל!

תשובה:
אושר שלום,
הדו"ח מתייחס בהרחבה לנושא החינוך בגיל הרך וישנן המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.
להלן חלק מההחלטות הקונקרטיות בנושא חינוך מגיל 0:
הרחבה מאסיבית והנגשה של חינוך לגיל הרך 0 – 3.
העברת האחריות על מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.
בינוי של מעונות עבור 60000 ילדים נוספים.
2 נקודות זיכוי במס עבור הורים לילדים בגילאים אלה.
סבסוד כפול, גם למעונות וגם להורים, לילדים בגילאים אלה.

שלומי תאמם שואל:
אשמח לתגובתכם בנושא הדיור. לא נתתם שום מענה ופתרון אופרטיבי לנושא הדיור הדבר הראשי והעיקרי שעליו קמה המחאה וכן ההותאה הגדולה ביותר של משפחות צעירות. לעניות דעתי אתם פשוט מתעלמים מהנושא או שיש לכם חוסר הבנה בסיסי.
העובדה שכיום יש ירידה בבעלי דירות למגורים ואחוז שוכרי הדירות רק עולה הוא כי פשוט לרובם אין אפשרות לרכוש דירה ולכן הם שוכרים מן פתרון אין ברירה. בשנתיים האחרונות רבים פדו את כספי חסכונותיהם מהבורסה לטובת רכישת דירות להשקעה על פני זוגות צעירים שצרכים זאת לצורך מגורים. נוצר פה עיוות שרק מתרחב על ידי הוועדה שלכם עם הגדלת המס על רווחי הון שכן עתה יותר אנשים יעדיפו לרכוש דירות להשקעה שעל שכירותם אין מס או לכל היותר מס של 10% על פני השקעה בבורסה לא יציבה עם מס של 25%. צדק חברתי אומר שיש להעדיף רכישת דירות על ידי אנשים חסרי דירה ולא כאלו שיש להם כבר מספר דירות. היה צורך לתת הטבה לחסרי דיור או להקשיח את התנאים עובר משקיעים ספקולטיבים. חוץ מההחלטה של לבנות יותר שלשם כך לא היה צריך אתכם לא הבאתם שום בשורה.ומה בנוגע לפיקוח על שכר ריה ועצירת העושק על ידי בעלי הדירות?

תשובה:
שלומי שלום,
הועדה נתנתה מענה והמלצות בתחום הדיור בכמה תחומים: הגדלת היצע הדיור בטווח הקצר, הבינוני והארוך. דיור בר השגה, פרויקטים מיוחדים על קרקע מדינה, טיפול באוכלוסיות מיוחדות ועוד.
אנא ראה תשובה לשאלתו של יובל אז.
כמו כן מזמינים אותך לקרוא את הפרק העוסק בדיור:http://hidavrut.gov.il/content/4172

4 תגובות לשאלות ותשובות

  1. בני אביב says:

    למה המזון בישראל מחירו בממוצע כפול מבחו"ל ???

  2. איתי תבור says:

    בנושא החינוך : היום יש פער של 40 ימי חופש בין החופשות שניתנות להורים לעומת מה שמקובל במערכת החינוך ( 40 להורים , 80 לילדים ) .
    מה שאומר שלמשק יש הפסד של ימי עבודה , איך תתמודדו עם זה ?

  3. יתיר says:

    תודה על המענה לפנייתי
    מצערת אותי מאוד התשובה שניתנה לי ולאחרים בנושא חינוך חינם לגיל הרך
    הכיצד יתכן כי יוחלט שעניין הוצאת הילד ביתו בגילאים אלו הוא עניין עקרוני? בתור וועדה שחרטה על דגלה את נושא השקיפות לציבור אשמח אם תפרסמו את פרוטוקול הדיון שהביא אתכם להחליט כך
    יש טעם לפגם בהחלטה זו כיוון שהיא משפיעה על שוק התעסוקה ומנציחה אי שוויון

  4. הבטחתם שאתם עובדים על תשובות לשאלות ששאלתי.האם אני יקבל תשובות?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>