צוות מנואל מסיים פעילות אינטרנטית אינטנסיבית של שישה שבועות, בה שאפנו ליצור תקשורת דו-כיוונית בין חברי ועדת טרכטנברג לבין ציבור הגולשים ברשתות החברתיות. היה מרתק, מלא אתגרים ועם תחושת שליחות חשובה. כמה מן האתגרים פורטו בעבר בפוסט: http://www.teammanuel2011.org.il/general/tmanuel

עם סיום המנדט של הועדה עצמה, האחריות על יישום ההמלצות עוברת לדרג המדיני. אנחנו, צוות מנואל, מסיימים גם כן את פעילותינו. עם סגירת פעילות הצוות, הציבור מוזמן להידברות עם הדרג המדיני דרך הערוץ הרשמי של הממשלה – אתר "הידברות".

לאחר סיום תפקידנו הרשמי, אנו חברי צוות מנואל מרגישים שאנו חייבים להמשיך ולהשפיע כאזרחים מן השורה ולהיות מעורבים במאמץ ליצירת שינוי אמיתי, במיוחד כעת. אנו מצטרפים ליוזמה חדשה של ה"סדנא לידע ציבורי" להקמת אתר עצמאי שיעקוב אחר שלב יישום מסקנות הועדה על ידי הממשלה, ויהיה זמין לציבור ב- http://watch.yeda.us/

שלכם,
צוות מנואל
אורן צוקרמן, שירי פרציגר-כהן, תמר דמארי, אלעד דהבני-לוי, אבינעם שפרן, מיה חופרי.

ממנואל טרכטנברג:

"הישראלים החדשים" של קיץ 2011 הגישו לנו הזדמנות נדירה לתרום לשינוי ולכינון של חברה צודקת והוגנת יותר בישראל. במסגרת הוועדה עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את המשאלות שעלו מהמחאה לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים ליישומן שהצגנו הנם עוצמתיים מאוד, חסרי תקדים ברוחב יריעתם, ויכולים להתניע את השינוי המיוחל. כמובן, אין בהמלצות מענה לכל המצוקות, אך אין ספק שיש בכוחן כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם בר השגה, להגביר את ההוגנות בשווקים ובתעסוקה, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
הדו"ח שהגשנו איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך לשינוי פני החברה בישראל. המערכה עוברת כעת למקבלי ההחלטות, לזירה הפוליטית, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו מקווים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. אבל לשם כך אנו קוראים לכל מי צעד ברחובות ודרש צדק חברתי, לדרוש באותה עצמה יישום של המלצות הדו"ח. שלא נטעה: קרוב לוודאי שתהיה התנגדות מבעלי האינטרסים שנהנו מהמצב ששרר עד כה, וכעת מרגישים מאוימים. המאבק הצפוי לגיטימי, אך עצתנו היא, "חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו." ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל"
שנה טובה לכולנו, שנת תקווה, שחר בהיר לחברה הישראלית המתחדשת!

יובל אז שואל:
תודה לכם על העבודה וההתחשבות בדעות הציבור. להלן מספר שאלות:
1. חינוך – מה לגבי חינוך חובה מגיל 0?
2. מה לגבי התייחסות לשיפור מעמד המורה (כולל תגמול כספי מהותי) כדי שלאנשים טובים יהיה כדאי להצטרף למערכת החינוך. אני יכול להעיד על עצמי שתמיד ‘דגדג’ לי נושא ההוראה, אבל מעמד המורה ותנאי השכר העלובים הרחיקו אותי מאד ממערכת החינוך, כי מחוץ למערכת החינוך, אני יכול להתפרנס בצורה משמעותית יותר טובה ומכובדת.
3. מה לגבי שינוי מדיניות מיסוי של דירות חדשות? הידעתם שהמסים על דירות חדשות נקבעים עוד לפני שהבניין מתחיל להיבנות? (לפי הערכת שמאי נוכחית) מיסוי באופן כזה מקבע את מחירי הדיור, כי ליזם אין לאן לרדת במחיר אם הוא משלם 30% מס לפי הערכת שמאי, ולא לפי מחיר המכירה בפועל.
4. תחבורה ציבורית אפקטיבית! הפתרון שהצעתם הוא MORE OF THE SAME, כלומר אתם נשארים עם המצב הקיים, ורק מזרימים אליו יותר כספים. הבעיה היא שהתחבורה הציבורית כושלת ולא אפקטיבית. המבחן האמיתי הוא האם אתם, חברי הוועדה תוותרו על הרכב הפרטי ותעברו לתחבורה ציבורית אחרי שהמלצותיכם ייושמו? די כבר לאוטובוסים המזדחלים ולרכבת המתפרקת. צריך לעשות שינוי מהייסוד של מערך התחבורה הציבורית במדינה. צריך רכבת תחתית אמינה ומהירה. אני מצהיר שהייתי נפתר מזמן מהרכב אם הייתה אלטרנטיבה ראויה לתחבורה ציבורית. ככה נוכל לקרב את הפריפריה והפרברים למרכז, וליצור אלטרנטיבות אמתיות למגורים במרכז תל אביב.
5. למה לא להשתמש בזעם הציבורי כמנוף להרחבת המנדט של הוועדה? שיהיה גם בעל יכולת ביצועית, שיהיו שני שלבים לעבודת הוועדה: שלב הביניים בו מפורסמות המסקנות לציבור, ושלב מסכם, בו הוועדה מגישה דוח מסכם אחרי התייחסות הציבור לדוח הביניים?
תודה ושנה טובה, יובל

תשובה:
יובל שלום,
1. הדו"ח מתייחס בהרחבה לנושא החינוך בגיל הרך וישנן המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.
להלן חלק מההחלטות הקונקרטיות בנושא חינוך מגיל 0:
הרחבה מאסיבית והנגשה של חינוך לגיל הרך 0 – 3.
העברת האחריות על מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך
בינוי של מעונות עבור 60000 ילדים נוספים.
2 נקודות זיכוי במס עבור הורים לילדים בגילאים אלה.
סבסוד כפול, גם למעונות וגם להורים, לילדים בגילאים אלה.
אנו מפנים אותך לקרוא על נושא החינוך בפרק המבוא לדו"ח: http://hidavrut.gov.il/content/4267 ואת החלק המוקדש לחינוך בפרק שירותים חברתיים http://hidavrut.gov.il/content/4248

2. הדו"ח לא מבקש לפתור את כל בעיות החינוך, אלא ליצור מציאות חדשה בגילאי 0-9. זה לא אומר שאנחנו חושבים שנפתרו כל בעיות החינוך האחרות. לגבי מעמד המורה, – שתי רפורמות גדולות בתקציבים משמעותיים התחילו לטפל בנושא זה – תוכניות אופק חדש ועוז לתמורה.
3. הטענה נכונה וחשובה, אבל הטיפול בנושא הדיור התמקד בבעיות יסודיות. יתכן שיש מקום לטפל גם בבעיות הקשורות למיסוי. אנחנו מציעים לשים לב למגוון הפתרונות שכן הוצעו – מימוש מדיניות של דיור בר השגה למגוון האוכלוסיות, הגדלה מאסיבית של היצע הדירות, בנייה להשכרה לטווח ארוך של דירות קטנות, הגדלת הסיוע הישיר לזכאים וקשישים, ופתרונות ייחודיים למגזר הערבי. סה"כ המלצות הדיור מסתכמות בכ- 1.3 מיליארד ש"ח לאורך החומש, וכוללות תיקוני חקיקה לדיור בר השגה, דיור לקשישים זכאים, דיור לסטודנטים, וסבסוד קרקע.
דוגמאות לחקיקה בנושא דיור בר השגה:
א. הגדרת יעד של 20% דירות קטנות עד מרץ 2012.
ב. הגדלת הסיוע לקשישים זכאים ב-40 מיליון ש"ח.
ג. הקצאת קרקע ל-10,000 פתרונות דיור לסטודנטים והקצאת 100 מיליון ש"ח לבניית מעונות סטודנטים.
ד. סבסוד קרקע ושיווק דירות להשכרה במחיר מוזל ומפוקח, 5000 יחידות דיור עד סוף 2011.
ישנן דוגמאות נוספות ופרטים רבים נוספים בדו"ח עצמו, מוזמן לעיין בפרק הדיור בדו"ח: -
http://hidavrut.gov.il/content/4172

4. הדו"ח הצביע על בעיות יסוד בתחבורה הציבורית. בטווח הקצר שמנו 2.5 מיליארד שקל בחומש הקרוב כדי לשפר את התחבורה הציבורית – נגישות, איכות, זמינות ושירות. לטווח הארוך הדו"ח ממליץ לגבש תוכנית ל15 השנה הקרובות על מנת לרשת את כל המדינה והקמת גופי תכנון יעודיים לנושא זה.
מעיקרי הדוח בנושא התחבורה הציבורית:
ברמת ההשקפה מצוין כי לתחבורה הציבורית תפקיד מרכזי בהבטחת רמת ניידות בסיסית לאזרחי המדינה וכי עבור פלחי אוכלוסיה שונים אין כיום את רמת הניידות הבסיסית המובטחת באמצעות שירותים אלה. הדגש הינו כי מערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא המענה ההולם לבעיות התחבורה ומרכיב הכרחי לצמיחה חברתית וכלכלית. מניתוח כלכלי של כלל העלויות עולה כי עלות נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית למשק נמוכה כשליש מעלות נסיעה בודדת בתחבורה הפרטית, לפיכך מעבר משמעותי לשימוש בתחבורה הציבורית משמעו חיסכון מצטבר למשק של עשרות מילארדי שקלים.
מטרת המדיניות בתחום היא:
1. העברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית על ידי הפיכתה לנוחה ויעילה.
2. מתן ניידות תחבורתית לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסיות החלשות.
הצעדיים המבניים לטווח הבינוני והארוך:
1. מערכות הסעת המונים:
א. תכנון תוכנית סדורה של הממשלה למימוש הקמתן של רשתות הסעת ההמונים במטרופולינים בטווח של כ15 שנים בדומה לתוכנית "נתיבי ישראל" לקידום תחבורה לפריפריה. התוכנית צריכה להיות מגובה בתקציבים הדרושים (כ-30-40 מיליארד שקל).
ב. קידום הצעת חוק ממשלתית לשם האצת קידומם של מערכות הסעת המונים תוך הסרת חסמים וקיצור הליכים הדרושים להקמתן.
ג. הקמת גופי תכנון יעודיים לאישור תכנון ובינוי ולרישוי מערכות הסעות המונים.
2. מבנה הרגולציה על התחבורה הציבורית:
א. מוצע להקים רשות מטרופולינית יעודית לתחבורה ציבורית במטרופולינים הגדולים בישראל בהובלתן של הרשויות המקומיות.
ב. לקדם באופן מיידי את הקמת רשויות אלה והצעת חוק ממשלתית להקמת רשויות התחבורה הנ"ל שתעגן את הסמכויות והכלים הדרושים לצורך פעולתן היעילה.
הצעדים המידיים:
בתחום שיפור הניידות להקצות תוספת של 200 מיליוני ש"ח בשנה לצעדים הבאים:
1. טיפול כולל ברמת הניידות הקיימת בפריפריה, הגדרת תנאי סף למינימום שירות ליישובים כפריים ופריפריאלים ופריסת קווים מהירים וישירים מהפריפריה למרכזי התעסוקה ומרכזי המטרופולינים.
2. הגברת ניידות לאוכלוסיית הקשישים – שיפור רמת השירות למוסדות דיור מוגן, בדגש על אלה שאינם נמצאים במרכזי הערים.
3. הוזלת תעריפי נסיעה לאוכלוסיות יעודיות בהתאם לקריטריונים של ביטוח לאומי.
בתחום שיפור איכות השירות להקצות תוספת של כ300 מליון ש"ח לצעדים הבאים:
1. שיפור השילוביות בין הרכבת לתחבורה הציבורית באוטובוסים ע"י שיפור מערך ההזנה והנהגת כרטיסיות משולבות.
2. הגדלת היצע השירות במרבית הקווים האזוריים והעירוניים במטרופולינים וקיצור זמני נסיעה – הגברת התדירות על ידי הקטנת המרווח בין נסיעה לנסיעה, והגברת מהירות הנסיעה ובכלל זאת הגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית והעברת תהליכי הכרטוס אל מחוץ לאוטובוסים.
3. שיפור רמת השירות הניתנת למכללות על ידי תוספת נסיעות ושיפור תדירות.
4. שיפור משמעותי למערכות המידע לנוסע בתחנות, באוטובוסים ובאינטרנט.
ליישום ההמלצות מומלץ להקצות על פני החומש הקרוב סך של 2.5 מיליארד ש"ח מתוכם 1.3 מיליארד ש"ח ממקורות פנימיים ומשינוי בסדרי עדיפויות תקציביים וכ1.3 מיליארדי ש"ח מתקציבים תוספתיים.
מצ"ב לינק לפרק שירותים חברתיים- חלק תחבורה. ובסופו בעמוד 149 הטבלה המסכמת לצעדי המדיניות לטווח הקצר.
http://tinyurl.com/6k4872o

5. המנדט שניתן לועדה היה חסר תקדים בהיקפו. לגבי ביצוע ההמלצות:
א. בועדה ישבו עובדי המערכת הציבורית שיהיו אמונים על יישום המלצותיה והם מחויבים להן.
ב. הזירה עוברת למערכת הציבורית-פוליטית ועליהם מוטל היישום, הציבור צריך להמשיך ולהיות מעורב – כפי שהמעורבות השפיעה על הקמת הועדה כך היא תשפיע על היישום.

כרמל קני שואל:
שנה טובה, קראתי שאתם ממליצים להגדיל את תקציב משרד החינוך ובנוסף להפוך גם את החינוך לגיל הרך ל"מערכת ממשלתית" שאת חוסר היעילות שלה ראינו כבר בתוצאות מערכת החינוך הקיימת. האם שקלתם ומה דעתכם על מודל וואוצ’רים (שוברים) לחינוך בו הסיבסוד הממשלתי מוצמד לתלמיד ולהורים יש חופש בחירה מלא לאן לשלוח את התלמיד מול מערכת פתוחה של חינוך הכוללת בתי ספר פרטיים (בדומה למודל השבדי).

תשובה:
כרמל שלום,
נושא החינוך בגיל הרך היה אחד מהנושאים הבוערים במחאה, ובצדק. מחקרים בינלאומיים מראים שיש חשיבות מכרעת בחינוך איכותי לגיל הרך והשפעה חד משמעית על הישגיו של הפרט בכל התחומים בהמשך החיים, כולל תעסוקה והכנסה. בשל כך ברור לועדה שעל הממשלה לקחת אחריות על חינוך בגילאים אלו כדי לקדם שיוויון בנקודת הפתיחה בחיים ולא לייצר מערכת סגורה שבה לא יכול הפרט להתעלות מעל תנאי הפתיחה שלו. אנו מפנים לקרוא על נושא החינוך בפרק המבוא לדו"ח: http://hidavrut.gov.il/content/4267 ואת החלק המוקדש לחינוך בפרק שירותים חברתיים http://hidavrut.gov.il/content/4248
לגבי הגיל הרך (0-3) נשקלו מספר מודלים לרבות מודל הוואוצ’רים. הועדה הגיעה למסקנה שעדיף להרחיב את היצע המעונות בגיל הרך במחיר מפוקח וסטנדרטיים ציבוריים.

רומן פלישטינסקי שואל:
עבודתכם לקויה ואינה מספקת, כיסוי בפלסטר מחלת סרטן עם גרורות לא עוזרת לאף אחד בדיוק כמו הצהרותיו של ביבי בפרוץ המאבק הציבורי. נקודות שנשארו בלי פתרון ממשי:
1. העובדה שהרפואה הציבורית ומתן שירותי הרפואה לאזרחי המדינה הוא בין העלובים שבמדינות ה-OECD.
2. העובדה שהעשיר חיי יותר שנים מעני במדינה שוות זכויות.
3. פתרון הדיור אינו ריאלי האם בדקתם את שוק המחירים בדיור חדש בארץ? שקל לא הוזילו במחיר הדירות (בדקתי אישית בכל הפרויקטים מחיפה עד עכו כולל!)…. למה לדעתכם זה ישתנה בעוד 5 שנים?!

תשובה:
רומן שלום,
מצטערים לשמוע שזו דעתך ונשמח להרחיב מדוע אנו סבורים אחרת. הועדה, לראשונה בישראל, המליצה על מאבק מוגבר נגד כוח מונופוליסטי בכל שוק ושוק, על הפחתת יוקר המחיה כיעד לרגולטורים הממשלתיים, ועל הפחתת מכסים וחסמים אחרים לתחרות בינלאומית. בנוסף לכך, הועדה הגדירה שיש להעלות את משקלה של ההוצאה האזרחית בתקציב ובתוצר, ולקבוע יעדים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון. צעד חסר תקדים. יתרה מכך, הועדה המליצה שיש להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק, לדאוג להעסקה הוגנת לכלל העובדים, ולפעול להשתלבות בתעסוקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות, תוך כיבוד אורח חייהם. המלצות הועדה מאוד אמיצות ומעשיות, הן פשוט אינן טריוויאליות להבנה וזקוקות להסברים מעמיקים יותר. אנו ממליצים על קריאת פרק ההשקפה של הדו"ח.
לגבי השאלות הממוקדות ששאלת, נשמח לענות:
1. לגבי נושא הבריאות – ראה את התשובה בהמשך ליתיר זלוצקי.
2. בהחלט עובדה מצערת ואנו שותפים לתסכול זה, הקשור לנושא האי-שוויון, אליו התייחסנו בצורה מקיפה ברבים מהכלים ושינויי החקיקה עליהם המלצנו.
3. לגבי נושא הדיור – ראה את התשובה לשאלה 3 של יובל אז.

יואב בהאט שואל:
1. מדוע לא המלצתם להטיל מס ירושה?
2. מדוע לא המלצתם להפחית את המע"מ שהוא מס רגרסיבי הפוגע במעמד הביניים ובמעמד הנמוך?
3. מדוע לא המלצתם להעלות את מס החברות בשיעור משמעותי?

תשובה:
יואב שלום,
1. להטלת מס ירושה מספר חסרונות, ההופכים אותו לשנוי במחלוקת בקרב חברי הוועדה. ראשית,
הטלת מס ירושה ומס מתנות תחייב חובת דיווח כללי, שכיום מרבית הנישומים אינם מחויבים בה,
גם אם, בדיעבד, מספר המשלמים יהיה קטן. החיכוך שייווצר בין האזרח למערכת המס, לצד המנגנון
התפעולי המורכב שתאלץ המדינה להקים, הופכים את כדאיות המס למוטלת בספק. בנוסף, אופיים
המורכב של מסי הירושה והמתנות הופך אותם לכר פורה לתכנוני מס, התחמקויות שונות והתנצחויות
בין האזרח ומערכת המס שרבות מהן גם יגיעו ככל הנראה לבתי המשפט. אשר על כן, קיים חשש לפיו
מי שיישא בעול יהיו בעיקר אנשי המעמד הבינוני שאין ידם משגת לערוך תכנוני מס מדוקדקים, או יורשיו
של מי שמת בפתאומיות וטרם הספיק להסדיר את ענייניו.
לבסוף, יש לציין כי מסים אלו יהפכו את מדינת ישראל למושכת פחות כיעד עלייה עבור יהודים אמידים.
מס ירושה עשוי לעצור את אותם עולים, לגרום לבריחת הון שעולים הביאו בעבר אל המדינה, ולהקטין
את ההכנסות הצפויות מהטלתו – מס על הכנסות גבוהות.
2. לכאורה, הפחתת המע"מ היא צעד פרוגרסיבי מכיוון שמשקי בית בעלי הכנסות נמוכות מוציאים שיעור גבוה יותר מהכנסתם על צריכה, בהשוואה למשקי בית מהעשירונים העליונים. עם זאת, בבחינה מעמיקה יותר מתברר כי, מע"מ איננו מס רגרסיבי אלא בקירוב ניטרלי להכנסות. כמו כן, מהניסיון המצטבר עולה כי הפחתה של נקודת אחוז במע"מ מביאה לירידת מחירים של כ-0.4 נקודות אחוז, כלומר פחות ממחצית מהפחתת המע"מ מתגלגלת אל הצרכן. בנוסף, למעלה ממחצית ההפחתה נותרת בידי בעלי החברות והסוחרים, שרובם המכריע מצוי בשכבות ההכנסה הגבוהות. יתר על כן, סך הצריכה של השכבות הגבוהות גבוה מזה של משקי בית בשכבות הנמוכות וכתוצאה מכך הן ייהנו מנתח גדול יותר מסך ההפחתה. על פי חישובי בנק ישראל למעלה מ-40% מהפחתת המע"מ שתתגלגל להפחתת מחירים תגיע לשלושת העשירונים העליונים.
אם נניח כי בעלי העסקים מצויים ברובם הגדול בקבוצה זו, נקבל כי מהפחתת מע"מ של 4 מיליארד ש"ח, רק כ-1.2% (30 מיליארד ש"ח) יגיעו לשבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים ואילו כ-2.8% יגיעו לשלושת העשירונים העליונים. לכן יעילותו של מהלך זה בצמצום פערים ובהקלת יוקר המחייה על מרבית האוכלוסייה נמוך מאוד. מנגד, במידה ויופחת שיעור המע"מ, על הממשלה יהיה למצוא מקור הכנסה חלופי. מציאת מקור בהיקף כה גדול עלולה לגרום לנזקים גבוהים בהרבה מהתועלת (הנמוכה ממילא) של מהלך הפחתת המע"מ. לפיכך הוועדה ממליצה להותיר את המע"מ ברמה הנוכחית של 16% ובכך לא לפגוע במקור מימון חשוב לאספקת השירותים הציבוריים.
3. הועדה העלתה באופן משמעותי את מס החברות מול המתווה הקודם שהיה אמור להעמיד אותנו על 18% על פני החומש הקרוב. אנחנו מפנים אותך לקרוא בדו"ח את הרציונל מאחורי ההחלטה: http://hidavrut.gov.il/content/4209 ספציפית המלצה 2.3 לגבי העלאת מס חברות.

קליה רייס שואלת:
לא הכל פתיר בזמן קצר. אבל , מערך הבריאות קורס. למה אין פקוח ממשלתי על הביטוחים המשלימים בקופות החולים? למה אין תחבורה צבורית סבירה? למה יש הרעת תנאים לאזרח? למה הביורקרטיה חוגגת?
תשובה:
קליה שלום,
הועדה אכן המליצה על הגברת הרגולציה על ביטוחי הבריאות הפרטיים ולהגברת השקיפות בהם על מנת להוזיל את שירותי הבריאות לציבור. את מוזמנת לקרוא את הקטעים העוסקים בעניין זה בפרק שירותים חברתיים: http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_0.pdf
(עמוד 171)
לגבי התחבורה הציבורית – יש שורה של המלצות רחבות לעניין זה אנא ראה תשובה לשאלתו של יובל אז.

יתיר זלוצקי שואל:
מאוד מעריך את עבודת הצוות על התרומה הגדולה למדינה ולחברה הישראלית יחד עם זאת יש לי מספר שאלות:
1. מדוע אין התייחסות בדוח לתיקצוב מערכת הבריאות?המערכת הזו פשוט מדממת.
2. מדוע אין התייחסות לשילוב האוכלוסיה הערבית בשוק התעסוקה? נראה כי בסקטור זה ישנה אפליה הדורשת תיקון חקיקה שיאסור על מעבידים להפלות עובדים בקבלה לעבודה על רקע מוצא.
3. מדוע לא נמצא מימון מספיק למהלך של חוק חינוך חינם מגיל 0-4. עד כמה הכשיל משרד האוצר רפורמות שהועלו בדיונים פנימיים ובאיזה סכומים?אני דורש תגובה אמיתית ואמיצה

תשובה:
יתיר שלום,
1. הועדה המליצה על הגברת הרגולציה על ביטוחי הבריאות הפרטיים ולהגברת השקיפות בהם על מנת להוזיל את שירותי הבריאות לציבור, יתרה מזאת – יש אמירה ברורה בדו"ח שקוראת להגדלת ההוצאה האזרחית אשר בתוכה כלולה גם מערכת הבריאות. עם זאת, אנחנו מסכימים איתך שהדו"ח לא התמקד בתקצוב שירותי הבריאות בצורה מספקת.
2. ישנה התייחסות רחבה לעידוד תעסוקה במגזר המיעוטים. אתה מומלץ להתרשם בעצמך בלינק הבא:http://hidavrut.gov.il/sites/default/files/%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_0.pdf
3. ראשית, חוק חינוך חובה כן הומלץ ותוקצב לגילאי 3-4 בהמלצות הועדה. לגבי גילאי 0-3 הנושא לא היה תקציבי כי אם עקרוני. הדו"ח פורש המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.

מיקי ברגר שואל:
אם באמת חברי הועדה רוצים להשפיע, מדוע לא לבקש לתקן ולהרחיב את המנדט. במיוחד כשהנושא רתח. פוליטיקאים יבצעו כל מה שהמון זועם דורש, הרי כ"כ הרבה חדלי אישים רכבו על המחאה. איך תצליחו לשכנע מע’ ציבורית ליזום ולהשקיע כדי להגיע לתוצאות?

תשובה:
מיקי שלום,
המנדט שניתן לועדה היה חסר תקדים בהיקפו. התשובה לשאלה כיצד לשכנע מערכת ציבורית לבצע מורכבת משתיים:
1. בועדה ישבו עובדי המערכת הציבורית שיהיו אמונים על יישום המלצותיה והם מחויבים להן.
2. כפי שאמרת, פוליטיקאים יבצעו את מה שההמון ידרוש. כשם שהמעורבות הציבורית הובילה להקמת הועדה ויצירת הדו"ח כן היא צריכה להמשיך ולהוביל ליישום.

מוטי מאירי שואל:
הועדה לא נתנה פתרון מלא לנושא התחבורה הציבורית. עדיין מי שאין ברשותו רכב פרטי לא יוכל להתנייד בסופי השבוע ובחגים. לצערי ההתייחסות לתחבורה ציבורית ממשיכה להיות כאל משהו שמעניין בעיקר את השכבות החלשות ולא כאל תשתית לאומית וכחלופה אמיתית לרכב פרטי. כדי לשפר את התחבורה הציבורית אין צורך בפריצת התקציב – רק בהגיון בריא.
תשובה:
מוטי שלום,
בנושא התחבורה הציבורית אנא ראה תשובה מפורטת לשאלה של יובל אז.

אושר חכמון בן חור שואל:
למה לא חינוך חינם מגיל 0??? אני מעון עולה אצלינו 2400 ש"ח וכדי לקבל הנחה בויצ"ו ובנעמת צריך לעבוד בשכר נמוך ממינימום ולהיות חד הורית/ בן זוג מובטל!

תשובה:
אושר שלום,
הדו"ח מתייחס בהרחבה לנושא החינוך בגיל הרך וישנן המלצות חד משמעיות לשפר את רמת הפיקוח הן ברמת התכנים והן ברמה הטכנית, כיוון שברור, ומחקרים מוכיחים זאת, שהשקעה בגילאים הצעירים היא קריטית להתפתחות הילד. עם זאת, הועדה לא המליצה על חינוך חובה בגילאים אלו מכמה טעמים, בראשם כיוון שבגילאים אלו יש לתת למשפחות זכות בחירה על הנעשה בילדיהם ואין לקבוע כסטנדרט שהדבר הרצוי הוא הוצאת הילד מביתו.
להלן חלק מההחלטות הקונקרטיות בנושא חינוך מגיל 0:
הרחבה מאסיבית והנגשה של חינוך לגיל הרך 0 – 3.
העברת האחריות על מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.
בינוי של מעונות עבור 60000 ילדים נוספים.
2 נקודות זיכוי במס עבור הורים לילדים בגילאים אלה.
סבסוד כפול, גם למעונות וגם להורים, לילדים בגילאים אלה.

שלומי תאמם שואל:
אשמח לתגובתכם בנושא הדיור. לא נתתם שום מענה ופתרון אופרטיבי לנושא הדיור הדבר הראשי והעיקרי שעליו קמה המחאה וכן ההותאה הגדולה ביותר של משפחות צעירות. לעניות דעתי אתם פשוט מתעלמים מהנושא או שיש לכם חוסר הבנה בסיסי.
העובדה שכיום יש ירידה בבעלי דירות למגורים ואחוז שוכרי הדירות רק עולה הוא כי פשוט לרובם אין אפשרות לרכוש דירה ולכן הם שוכרים מן פתרון אין ברירה. בשנתיים האחרונות רבים פדו את כספי חסכונותיהם מהבורסה לטובת רכישת דירות להשקעה על פני זוגות צעירים שצרכים זאת לצורך מגורים. נוצר פה עיוות שרק מתרחב על ידי הוועדה שלכם עם הגדלת המס על רווחי הון שכן עתה יותר אנשים יעדיפו לרכוש דירות להשקעה שעל שכירותם אין מס או לכל היותר מס של 10% על פני השקעה בבורסה לא יציבה עם מס של 25%. צדק חברתי אומר שיש להעדיף רכישת דירות על ידי אנשים חסרי דירה ולא כאלו שיש להם כבר מספר דירות. היה צורך לתת הטבה לחסרי דיור או להקשיח את התנאים עובר משקיעים ספקולטיבים. חוץ מההחלטה של לבנות יותר שלשם כך לא היה צריך אתכם לא הבאתם שום בשורה.ומה בנוגע לפיקוח על שכר ריה ועצירת העושק על ידי בעלי הדירות?

תשובה:
שלומי שלום,
הועדה נתנתה מענה והמלצות בתחום הדיור בכמה תחומים: הגדלת היצע הדיור בטווח הקצר, הבינוני והארוך. דיור בר השגה, פרויקטים מיוחדים על קרקע מדינה, טיפול באוכלוסיות מיוחדות ועוד.
אנא ראה תשובה לשאלתו של יובל אז.
כמו כן מזמינים אותך לקרוא את הפרק העוסק בדיור:http://hidavrut.gov.il/content/4172

נתייחס לטענות המרכזיות:

טענה 1
פרופ’ ספיבק: צריך להגדיל את הוצאות הממשלה בכ-20 מיליארד שקלים באמצעות העלאת מס חברות
העובדות:
כנראה שלא היה לפרופ’ ספיבק זמן לקרוא את הדוח. הוועדה ממליצה על מהלך חד של העלאת מסים שלא היה כמותו שנות דור, גם לעומת המצב כיום, וגם אל מול המתווה של המשך הורדת מסים אותו ביטלנו. העלינו את מס החברות ל-25%, זאת כאשר המס היה אמור לרדת ל- 18% עד שנת 2017. כל אחוז מס חברות מביא ברמות האלה של מסוי תוספת של כ- 700 מיליון ₪. ספיבק-יונה טוענים שיש לגבות עוד 20 מיליארד ₪ מעל לרמה הנוכחית, כדי להגיע לכך צריך להעלות את שיעור מס חברות לפחות ל-55%! אין מדינה בעולם שמתקרבת לשיעור כזה! לפחות את החישוב הפשוט הזה אפשר היה להציג לציבור.
בנוסף, פרופ’ ספיבק טוען שאפשר גם להעלות את מס ההכנסה – שוב, כנראה שלא קרא את הדוח: אנו ממליצים להעלות את המדרגה העליונה הנוכחית ל-48%, ולגבות מס נוסף (חדש) להכנסות מהון ועבודה מעל למיליון שקל לשנה, בשיעור של 2%, כך שהמס השולי יגיע ל- 50%. כדי לגבות אפילו רק עוד 10 מיליארד ₪ היה צריך להעלות את המס השולי ל- 70%. באיזו מדינה זה קיים?

ועדת טרכטנברג מייעדת כ-4 מיליארד ₪  תוספת תקציבית לשרותים חברתיים וכ-6 מיליארד ₪  כבר השנה בהקלת נטל המס על אוכלוסיית המשפחות העובדות בדגש על הורים לילדים קטנים, כלומר סה"כ סכום של 10 מיליארד ש"ח לשנה כבר בשנה הקרובה. בסך הכל הועדה מציעה 60 מיליארד ₪  על פני חמש שנים.

טענה 2:
פרופ’ יונה: "נדרש אומץ ציבורי כדי להתנער מקלישאות חבוטות ולהודות שהשוק לא יכול לספק
פתרונות לתחלואי החברה."

העובדות:
זו התרסה כנגד דוח הועדה, בו כתוב מפורשות ומוסבר ארוכות שיש לרסן את כלכלת השוק. אם כך, לא נותר אלא להסיק שהמרצע יצא מהשק, ושפרופ’ יונה בעצם רוצה מסגרת כלכלית אחרת לגמרי, לא של כלכלת שוק מרוסנת והוגנת! רצונו לגיטימי, הרי אכן ישנן עדיין 2 – 3 מדינות בעולם (מתוך 194) שמקיימות משטר כלכלי אחר לגמרי, ויש להודות שיש לא מעטים שעדיין אוחזים בנוסטלגיה למשטרים עברו. אבל אנא שיקום ויגיד זאת ביושר, מבלי להתחבא מאחורי מכבסת מלים.

טענה 3 :"הדוח לא מקובל", "זו מריחה", "ניאבק בו".

אנו רוצים לשאול מה זה "לא מקובל?" האם הכוונה שההמלצות כולן לא מקובלות, ועל כן הם לא רוצים שהמלצות אלו ייושמו? שלא רוצים יום חינוך ארוך? לא נקודות זיכוי נוספות להורים? שמשקל ההוצאה האזרחית לא יעלה? שלא נוריד מסי קנייה ונילחם במונופולים? שלא ייבנו דירות להשכרה לטווח ארוך?

ביקורת היא לגיטימית. היינו מבינים אם היו אומרים שבנקודה זו או אחרת יש פער, שמקווים שההמלצות האלה ייושמו אבל היו רוצים להוסיף כמה דברים; או שהמלצה מסוימת לא נכונה בעיניהם ובמקומה היו מעדיפים צעד אחר.

אבל האמירה ש"הדוח לא מקובל" ו"אין בו כלום" חושפת כנראה משהו אחר.

ביקורת היא כאמור לא רק לגיטימית אלא גם רצויה, אולם היינו מצפים שתהיה הוגנת ועניינית, ולא אוסף של אמירות מוכנות מראש ושאינן עומדות בפן הלוגי ו/או העובדתי.

דר’ שלומי פריזט, הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים, ראש צוות תחרותיות ויוקר המחייה בועדה

אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, ראש צוות דיור בועדה

פרופסור יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש צוות מיסים בועדה

דר’ קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, ראש צוות מאקרו בועדה

ניתן להוריד גם את פרקי הדו"ח בפורמט פידיאפ מכאן

מבוא
השקפה כללית
מערכת המס
שירותים חברתיים
תחרותיות ויוקר המחיה
המלצות דיור
מדיניות פיסקלית
שיתוף הציבור

לדו"ח המלא – http://hidavrut.gov.il/

קיץ 2011 השמיע זעקה והצית זיק של תקווה לחברה בישראל: זעקה רמה על תחלואיה אשר הצטברו ונערמו וגאו במהלך השנים האחרונות, ותקווה לחולל שינוי עמוק, שינוי שיצמיח חברה צודקת יותר, מושתתת על סולידאריות והוגנות כלפי האדם המתפרנס בזיעת אפו ותורם את חלקו לכלל, ונבנית על מכנה משותף ערכי לכל מגזריה.
"העם דורש צדק חברתי"! זו הסיסמא שנשאה ע"י אלפים ורבבות בחוצות ערי ישראל, והפכה לסמל מחאת האוהלים. מה פשר הדבר? על איזה צדק מדובר? הוטלה עלינו המשימה להיות למתרגמי המחאה לשפה שיתכן כי תניב מענים. הנה אם כן מה שהמילון המתהווה יודע להגות:

1. צדק חברתי פירושו הלימה בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט, לבין התגמול שהפרט מקבל.
2. צדק חברתי פירושו שוויון הזדמנויות בשלבי הפתיחה, כללי העסקה ותחרות הוגנים בהמשך, ביטחון בסיסי וכבוד לאחר הפרישה.
3. צדק חברתי פירושו שאם הגורל מכה בפרט מכל סיבה שהיא, החברה תסייע בהבטחת קיומו הבסיסי, נגישותו, וכבודו.

מימוש של צדק חברתי דורש מחויבות מפורשת, אסטרטגיה מושכלת ופעולה נמרצת של המדינה. אך מעבר לכך, שגשוגה של החברה בישראל תלוי בקיומו של מכנה משותף ערכי רחב בין כל חלקיה. מכנה משותף אין פירושו אחידות, וודאי לא כפיה של ערכי קבוצה אחת על קבוצות אחרות. האתגר הגדול הוא לטפח את המשותף, בו בזמן שמכבדים את השונה. זה אם כן ה"מה" – ה"איך" שאנו קוראים ללכת לפיו הוא איך של דרכי נועם, של סובלנות, של כבוד, של אמון הדדי, של סולידריות, אבל גם איך נחוש והחלטי.
מימוש של צדק חברתי ושל מכנה משותף ערכי, בדרכי נועם ובהחלטיות, זו תמצית הגישה אשר צריכה להנחות את מימוש השינוי המיוחל בחברה הישראלית.
חלק מתחלואי החברה מקורם בתופעות כלל עולמיות, ובפרט בגלובליזציה המחדדת יתרונות יחסיים במהירות ובעוצמה שלא ידענו כמותם, ותוך כדי כך מתגמלת ביד נדיבה את הכישרונות הנדירים, אך באותה עת מענישה ללא רחמים את המסוגלים לרוץ אך בקצב איטי יותר. התוצאה היא פערי שכר ואי שוויון מתרחבים, המתואמים הדוקות עם השכלה, וגם עם אופיים של הענפים השונים.
גם במשק כה חשוף לכוחות שוק גלובליים, לממשלה השפעה עצומה על הנעשה בו, הן באופן אקטיבי (דרך התקציב, המסים, הרגולציה וכדומה), והן באופן פאסיבי, קרי, דרך מה שהיא לא עושה (כמו למשל אל מול אי שוויון גובר או ריכוזיות בשווקים). בבואנו לנתח את מקור המצוקות ולגבש לאורן המלצות לשינוי, המיקוד הנו מן הסתם על אחריות הממשלה, ועל מה שהיא יכולה לעשות על מנת לחולל את השינוי הרצוי – על היתר אנו לא שולטים.
אנו נציג כאן עקרונות מנחים למדיניות הממשלה בתחום הכלכלה והחברה, ותכנית פעולה מקיפה הכוללת המלצות פרטניות ומתווה תקציבי. התכנית וצעדי המדיניות מתפרשים על פני יריעה רחבה. חלק ניכר מהמשאבים מכוונים להקל על הנטל הכלכלי המונח על כתפי משפחות עובדות בדגש על הורים לילדים צעירים, חלק מהצעדים מכוונים לכלל האזרחים, וחלקם מיועדים לטפל במצוקות נקודתיות של השכבות החלשות.

עקרונות מנחים למדיניות כלכלית-חברתית

הוועדה סבורה שעל הממשלה לאמץ עקרונות מנחים למדיניותה הכלכלית-חברתית, אשר יחולו לא רק על כלי המדיניות העיקריים ובראשם תקציב המדינה, אלא על כל מרחב פעילותה אשר משליך על המשק והחברה. עקרונות אלה כוללים:

1. בנוסף לדבקות הדוקה בכללים הפיסקאליים, על הממשלה לפעול להעלאת משקלה של ההוצאה האזרחית בתקציב, ולחתור להגדלת חלקה בתוצר. זאת נוכח הכרסום היחסי שחל לאורך שנים בשירותים החברתיים, בין היתר בשל אילוצי תקציב.
2. על הממשלה לקבוע ולעדכן מעת לעת יעדים חברתיים לצד יעדים מאקרו כלכליים מסורתיים, ובכלל זה יעדים כמותיים להגדלת התעסוקה, ולהקטנת העוני ואי השוויון.
3. צמיחה כלכלית הנה המפתח ליכולת לספק לאורך זמן את הצרכים הגדלים של החברה בישראל. לכן כלי המדיניות הכלכלית צריכים להמשיך להעצים את יכולת הצמיחה והתחרותיות של המשק. אולם, שיעור הצמיחה כנמדד איננו חזות הכול: היבטים חשובים של איכות החיים לא נכללים בו, ובכלל זה מידת אי השוויון, מצב בריאותי, איכות הסביבה, וכדומה. מכאן שיש להרחיב את היריעה בקביעת הפרמטרים לפיהם נמדדים הביצועים של המשק, ולכוון את המדיניות בהתאם.
4. היבט חשוב של איכות החיים הנו מידת אי השוויון במשק: אי שוויון גדול גורר תחושה של אי צדק, הדרה וניכור, אשר עלולים לפגוע בלכידות החברתית ובנכונות לשאת בנטל. מכאן שהמדיניות הכלכלית צריכה לחתור לחלוקה הוגנת של פירות הצמיחה, ובכלל זה בחלוקה בין התמורה להון והתמורה לעבודה, בין עובדים בכירים לעובדים מן השורה.
5. על הממשלה לפעול בהתמדה ובנחישות לשילובם של כל מגזרי האוכלוסייה בעשייה המשקית והכלל חברתית. בפרט, על הממשלה לחתור להשתלבותם בתעסוקה של גברים חרדים ושל נשים ערביות, תוך כיבוד אורח חייהם. שילובם המהיר בתעסוקה המביאה פרנסה בכבוד הנו קריטי הן להמשך שגשוגם של המשק והחברה בישראל, והן ליציאה של מגזרים אלה ממעגל העוני.
6. על הממשלה להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק תוך מניעת היווצרותם של חסמי כניסה, ריכוזיות, וכוח מונופוליסטי, וכמו כן כללי העסקה הוגנים לכלל העובדים ושמירה על זכויותיהם הבסיסיות.
7. על הממשלה להגדיר היטב את אחריותה על אספקת שירותים ציבוריים, להתאים את הרכבם מעת לעת לאור שינויים טכנולוגיים, דמוגרפיים ואחרים, ולדאוג לאספקתם באופן הוגן ויעיל לאזרחים הזכאים לכך, בין אם הדבר נעשה באופן ישיר על ידה ובין אם חלק מתהליך האספקה מוצא למיקור חוץ.
8. מיקור חוץ של חלק מהשירותים הציבוריים הנו לגיטימי ורצוי על מנת להגביר את יעילותם וזמינותם לאזרח, ובלבד שהדבר נעשה במקרים המתאימים לכך תוך תכנון מושכל, שימת דגש לא רק על העלות אלא גם על האיכות, הזמינות והזכויות של העובדים, ופיתוח יכולת מדידה, מעקב ואכיפה של סטנדרטים נאותים. יתרה מזאת, על הממשלה להדגיש ביתר שאת את אחריותה לשירותים המוצאים למיקור חוץ, ולשמש כתובת לאזרח ללא קשר עם מי בפועל מספק את השירות.
9. על הממשלה לפעול לטיפול מערכתי בכשלי היסוד בשירות המדינה ובסקטור הציבורי, לחיזוק יכולות התכנון והמדיניות, להגברת יכולות הביצוע והגמישות הניהולית של הממשלה, ולטיפוח של האתוס הציבורי ומערכת הערכים עליה נשענים משרתי הציבור.
10. על הממשלה לאמץ ערוצי הדברות עם הציבור הרחב במתכונת של "דמוקרטיה השתתפותית", בפרט בבואה לדון על שינויים וגיבוש מדיניות הנוגעים לציבור, וזאת כיוון שזה מאפשר זרימת רעיונות ושיקוף מצבו של האזרח אל מול הממשלה, מגביר את תחושת השייכות ומחזק את הדמוקרטיה. כמו כן, ההדברות דרושה גם כדי לאזן את האינטרסים של הציבור הרחב אל מול גורמים כלכליים עוצמתיים, אשר יש להם גישה והשפעה ישירה על מקבלי ההחלטות.

מעבר לעקרונות אלה, הוועדה דנה במסגרת עבודתה בארבעה תחומים הקשורים ישירות לשורשי המחאה: דיור, יוקר המחיה ותחרותיות, שירותים חברתיים ותמהיל המסים. בהמשך הד"וח, אותו כאמור נציג מחר, יפורטו ההמלצות הפרטניות בכל תחום, וכמובן המקורות והשימושים התקציביים שיועמדו ליישומן.

לקראת דמוקרטיה פעילה והשתתפותית
הישראלים החדשים של קיץ 2011 הגישו לנו על מגש הכסף הזדמנות נדירה ומופלאה לחולל שינוי ולכונן חברה ומשק צודקים והוגנים יותר. אנו עשינו כמיטב יכולתנו כדי לתרגם את משאלותיהם לשפת המעשה. אנו מאמינים באמונה שלמה שמכלול ההמלצות והאמצעים שהועמדו ליישומן הינם עוצמתיים ביותר, חסרי תקדים בהיקפם וברוחב יריעתם, ויש בכוחם כדי להתניע את תהליך השינוי המיוחל. אין ספק כי לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן, אך המיקוד בכמה כיווני פעולה מרכזיים יש בכוחו כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את הזמינות וההיקף של השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם, להגביר את התחרות וההוגנות בשווקים לטובת הצרכן, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר.
שלא נטעה: דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה בישראל, שהחל לפני שבועות מעטים עם הקמת המאהל הראשון ברוטשילד. כעת המערכה עוברת למקבלי ההחלטות, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו משוכנעים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. הציבור בישראל עוקב בדריכות ובעין בוחנת, ולא ייתן לחמוק מהאחריות לקדם את כמיהתו לחברה צודקת יותר. יחד עם זאת, כבר נערכים מעבר לגבעה אלה שנהנו והפיקו תועלת מהמשטר הישן, וכעת מרגישים מאוימים ע"י רוחות השינוי. מאבקם הצפוי הנו לגיטימי, אך עצתנו לכול היא, "חבקו את השינוי, תשתלבו בו, אל תנסו לעצור את שעון ההיסטוריה, לטובתכם אתם, לטובת כולנו." ואם כך יהיה נוכל לומר בבוא היום, במילותיו של המשורר, "והשאר יסופר בתולדות ישראל".
שלכם, מנואל

1. קחו אחריות ובדקו טוב טוב שאתם לא עובדים בתמימות עבור מהלך שהוא לא ראוי.
2. מה שאתם עושים הוא מצג שווא של שיתוף ובעצם כל תפקידו לזרות חול בעיני הציבור ולהשתיק אותו.

אנחנו רוצים להתייחס לשני הטיעונים האלו.

"צוות מנואל" הוא צוות המדיה החברתית של ועדת טרכטנברג. הצוות, שהיה שותף למחאה מימיה הראשונים וחווה את צמיחתה המדהימה מיום ליום, במדיה החברתית ובשדרה, שם לעצמו כמטרה ליצור קשר בלתי-אמצעי בין ציבור הגולשים בישראל לבין חברי ועדת טרכטנברג. לא יח"צ, לא ספינים, לא הרגעה ולא מסמוס, פשוט רצון אמיתי לחבר בין ציבור המחאה לבין תהליך העבודה של הועדה – כדי לתת לרשתות החברתיות את הכבוד המגיע להן בתהליך הזה, וכדי לוודא מעבר לכל ספק שמנואל וחברי הועדה יהיו קשובים לרחשי הלב של ציבור המחאה באינטרנט. ההחלטה להקים את צוות מנואל נעשתה, כפי שכבר דווח בעבר, ביוזמה עצמית של מובילי הצוות לאחר פגישה אישית עם מנואל. זה לא עוד מקרה של טוקבקיסטים בתשלום מטעם משרד ממשלתי.

האתגר שעמד ועדיין עומד בפני חברי צוות מנואל הוא כיצד להשתמש בפלטפורמות המדיה החברתית ליצירת נתיב תקשורת בין המון גולשים מעורבים וחדורי רצון לדעת ולהשפיע, לבין חברי ועדה מקצועית עסוקים, שאינם מורגלים בשיח אינטנסיבי עם הקהל בטוויטר ובפייסבוק.

השיתוף ומגבלותיו
מנואל קבע את תהליך העבודה של הועדה: גיוס צוותי העבודה, איסוף נתונים והקשבה לציבור, מעבר לשלב של עבודה בדלתיים סגורות, של גיבוש אסטרטגיה וגיבוש דרכי פעולה פרטניות, ולבסוף כתיבת ההמלצות ופרסום הדו"ח. ההחלטה לבצע את הדיונים בדלתיים סגורות נועדה לאפשר לכל אחד מחברי הועדה להתבטא בצורה חופשית, למנוע מקבוצות שמאוימות על ידי המסקנות המתגבשות להשפיע על תוכנו, ובעיקר כדי לשרת את המטרה שלשמה התכנסה הועדה – גיבוש דו"ח חזק ובר-יישום עבור הממשלה, שיוביל את המדינה לשינוי אמיתי. יעידו ארועי הימים האחרונים עד כמה אסטרטגיה זו נחוצה.

יצירת שיח במדיה חברתית עם מגבלות שיתוף כאלה אינו מצב אופטימלי – כאשר הדיונים של גיבוש האסטרטגיה ודרכי הפעולה של הועדה נעשים בדלתיים סגורות ללא שיתוף התקשורת או הציבור, כאשר אין דו"ח ביניים אלא פרסום מסקנות לתקשורת ולציבור רק בסוף התהליך, כאשר הפרסומים היחידים הם שלל הדלפות של חצאי אמיתות או אף גרוע מזה – יצירת שיח אותנטי איננה משימה פשוטה. למרות זאת, החלטנו שחשיבות המטרה עולה על המגבלות, וגיבשנו מודל המאפשר תקשורת אינטנסיבית עם הציבור האינטרנטי.

המודל בו בחרנו הוא יצירת ארבע פלטפורמות שיתוף – פייסבוק טוויטר יוטיוב ובלוג. פייסבוק וטוויטר למטרת הקשבה לשאלות הגולשים, ואז יצירת קשר טלפוני עם חברי הועדה השונים להשגת מענה, ומתן תשובות לגולשים בשאיפה ליצירת שיח ענייני בנושאים שונים הקשורים לעבודת הועדה. לא תמיד הצוות משיג מענה לשאלות, ולא תמיד הגולשים מרוצים מהמענה אותו הצוות משיג, אך ההקשבה קיימת באופן תמידי, שאלות נשאלות, תשובות ניתנות, ושיח נוצר.

מעולם לא היה בישראל שיח אקטיבי כל-כך בין ציבור בפייסבוק וטוויטר לבין ועדה ציבורית מקצועית.

שתי הפלטפורמות הנוספות, יוטיוב ובלוג, נוצרו במטרה להעביר דיווחים ועדכונים ישירות מחברי הועדה אל הציבור האינטרנטי. הצוות מקפיד על אותנטיות כראוי למדיה החברתית, ללא דף מסרים או יועצי תקשורת. צילומי הוידאו הם one-take ללא עריכה, והפוסטים בבלוג מובאים בשם אומרם. בנוסף, לצוות היה חשוב לאסוף שאלות קשות מהשיח האינטרנטי, להעביר אותן למנואל ולחברי הועדה, ולפרסם תשובות כפוסטים בבלוג או סרטונים ביוטיוב.

לדוגמה, לשאלה שהעסיקה מאוד את הגולשים "מה אם הממשלה תמסמס את מסקנות הועדה"? ענה מנואל בוידאו ביוטיוב. כדי לענות לשאלה שהטרידה רבים, לגבי יצירת שינוי אמיתי לכיוון של מדיניות רווחה, ערכנו שיחה אישית עם מנואל בנושא, ופירסמנו את התשובה בפוסט בבלוג. בתגובה להדלפות ופרסומים חלקיים ולא מדוייקים לגבי המלצות הועדה, שפורסמו בכל כלי התקשורת ועוררו דיון ציבורי סוער, צילמנו תוך כמה שעות סרטון בו מנואל מתייחס ישירות לפרסומים.

מודל כזה הוא תקדים שלא היה כמותו בישראל, שאלות ישירות מגולשים בפלטפורמות השונות מתווכות ע"י צוות מדיה חברתית ונענות בצורה כמעט-מיידית ע"י חברי ועדה מקצועית שמתדיינת בדלתיים סגורות. מודל כזה יוצר מצב בו לגולשים יש גישה טובה יותר למידע מאשר לנציגי התקשורת המסורתית. כל מידע שהתפרסם דרכנו במדיה המסורתית – אנחנו יודעים שהעוקבים שלנו קיבלו אותו קודם.

לא כל השאלות נענות. ישנן שאלות שהצוות לא מצליח להשיג להן מענה מחברי הועדה, לעיתים כי השאלות אישיות ולא פונות לרובד המקצועי, ולעיתים כי התשובות יכולות לחשוף את המלצות הועדה המתגבשות בטרם עת, ומנואל הבהיר לציבור ולתקשורת שתהליך העבודה בו הוא בחר הוא גיבוש מסקנות בדלתיים סגורות ללא תקשורת עד ליום פרסום הדו"ח.

אנו מנסים לצעוד בין הטיפות ולעשות את השירות הטוב ביותר לגולשים במגבלות הקיימות. לענות על שאלות באופן מיידי, להסביר מושגים כלכליים, לתקשר את העקרונות המנחים את עבודת הועדה, להפנות שאלות קשות למנואל, ולוודא מעבר לכל ספק שמנואל וחברי הועדה מבינים את מגוון המצוקות שעולות מן הציבור ואת חשיבות השליחות שהוטלה עליהם.

אנו מקווים שציבור הגולשים והעוקבים שלנו מבינים את החשיבות שיש להם בתהליך הזה. אנחנו יודעים שאנחנו כאן בשבילם.

צוות מנואל:
אורן צוקרמן, שירי פרציגר כהן, אלעד דהבני-לוי, אבינעם שפרן ותמר דמארי

לצערי אנו עדים בימים האחרונים לגל מתגבר של הפצת הערכות ושמועות, שלכאורה אמורות לשקף את המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי.

אני רוצה להבהיר:

אין עדיין המלצות סגורות ומוסכמות כלשהן, ונראה לי שכיו"ר הוועדה אני היחיד המוסמך להגיד זאת. אנחנו נמצאים עדיין בישורת האחרונה של עבודה מקצועית מאומצת, בלוח זמנים בלתי אפשרי. אני מודיע כאן שבמהלך השבוע הבא הוועדה תתכנס לשתי ישיבות מרתוניות על מנת לקבל החלטות. אז ורק אז אפשר יהיה לדבר על המלצות.

זה יהיה לא אחראי ולא נכון מקצועית להגיב נקודתית על הערכות שפורסמו, לאור העובדה שטרם התקבלו החלטות כלשהן. אבל אזכיר שאנחנו עצמנו אמרנו פעם אחר פעם במפגשים עם הציבור, שבין היתר נמקד כלים בתחום החינוך בגילאים הצעירים, שיהיה פרק משמעותי בתחום הדיור ובתחום יוקר המחייה, ושיהיה שינוי מרחיק לכת בתמהיל המסים. הכול מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב.
יחד עם זאת, שמירה על אחריות תקציבית אין פירושה שרק יוסטו סכומים זעומים לשירותים חברתיים – אני משוכנע שהמשאבים שיופנו לכך במהלך חמש השנים הקרובות יהיה בכוחם כדי לחולל מהפך.

אני סמוך ובטוח שאותו ציבור מפוקח וערכי שמילא את חוצות הערים מבין כי אין פרסומים תמימים, וכי גם במקרה הזה הדבר לא בא לשרת לא את עבודת הוועדה ולא את הכמיהה לשינוי של הציבור עצמו.

אני משוכנע שהישראלים החדשים יודעים להבחין היטב בין עיקר לטפל, בין אמירה מקצועית לבין אמירה תקשורתית, ולא יתנו יד לגורמים אינטרסנטים שכבר חשים מאוימים להכשיל את הסיכוי לשינוי אליו הוועדה שואפת.

אני מציע לכולנו להתאזר בסבלנות – הדו"ח בוא יבוא לפני ראש השנה כפי שהודענו מהיום הראשון, תשפטו אותנו אז, כמכלול, לא על הגרוש ולא על התכנית הנקודתית ולא על האמירה התלושה מההקשר. תשפטו אותנו על ההשקפה, ועל הכיוון, ועל המכלול של צעדים לטווח הקצר והבינוני והארוך. אל תתנו לעולם הישן לקבוע את סדר היום, אל תתנו לדרכים העקלקלות של העבר לנסות ולמנוע את הבלתי נמנע אליו כולנו כמהים.