אודות הועדה

אודות מנואל

פרופ’ מנואל טְרַכְטֶנְברג (Trajtenberg; נולד ב-21 בספטמבר 1950) הוא כלכלן ישראלי, יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

מנואל נולד בקורדובה שבארגנטינה, ועלה לישראל בגיל 16 במסגרת תוכנית לטיפוח מנהיגים צעירים. שימש מדריך בתנועה הציונית. בהמשך למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בכלכלה (1973) ותואר שני בכלכלה וסוציולוגיה (1976). בשנת 1984 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד על עבודתו בנושא "ניתוח כלכלי של חדשנות המוצר: המקרה של סורקי CT".‏[1] עם שובו לישראל באותה שנה הצטרף לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, שם הוא פעיל עד היום בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, ואף שימש כראש בית הספר בשנים 2002–2003.

מנואל כיהן במספר רב של תפקידים ציבוריים. שימש יועץ למשרד התמ"ת ומשרד ראש הממשלה, כיהן בין השנים 1999–2006 כראש התכנית המחקרית ב"מדע, טכנולוגיה וכלכלה" במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון. בשנת 2006 התמנה ליושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, במשרד ראש הממשלה, תפקיד בו כיהן עד להתפטרותו בשנת 2009. בשנת 2009 התמנה ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. בתפקיד זה הוא אחראי לתקציב העולה על 7 מיליארד שקלים בשנה.
מנואל כיהן בוועדת שוחט שנועדה לגשר בין דרישות הסטודנטים לאי העלאת שכר הלימוד ובין דרישות האוצר.
באוגוסט 2011, בעת מחאת הדיור, מונה על ידי הממשלה לראש ‘צוות ההיגוי’ על מנת לנהל משא ומתן עם המוחים ולהמליץ לממשלה על צעדים כלכליים לפתרון המשבר.
תחומי התמחותו האקדמיים הם כלכלת מחקר ופיתוח, פטנטים וחדשנות טכנולוגית. מנואל נחשב לתומך בכלכלת שוק אבל מכיר בקיומו של כשל שוק בנושא של הגבלים עסקיים. עבודת המחקר שלו בנושא מדיניות התמיכות במחקר ופיתוח בישראל מציינת שההצלחה הכלכלית של התעשייה הישראלית היא תוצאה, בין היתר, של מדיניות ממשלתית גמישה ואקטיבית שהתאימה עצמה לתנאים משתנים.
מנואל נשוי לנדין, בכירה בבנק הפועלים במשך שנים רבות וכיום מנהלת לימודי MBA בשפה האנגלית במרכז הבינתחומי הרצליה, ואב לשלוש.

(מקור – ויקיפידה)

 

חברי הועדה

אייל גבאי

בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות), תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות יתרה) ותואר שני במינהל עסקים (בהצטיינות) כולם מהאונ’ העברית בי-ם
כיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה מאז כינון הממשלה ה-18 (מאי 2009) לשעבר מנהל הסניף הישראלי של חברת ההשקעות הבינלאומית -  Babcock & Brown
לפני כן בשנים 2002-2007 כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות

ד"ר יורם גבאי

יורם גבאי מוסמך בכלכלה באוניברסיטה העברית ובוגר קורס ניהול מדיניות מקרו כלכלית  IMF

יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות

מרצה MBA קריית אונו והמרכז ללימודים אקדמיים

ממונה לשעבר על הכנסות המדינה,שירת כקונסול כלכלי בשיקגו

יו"ר ועדות המיסוי בשיחות השלום עם הפלשתינאים והירדנים

ומחבר הספר כלכלה פוליטית 2009 הוצאת הקיבוץ המאוחד

יו"ר לשעבר בועדות ציבוריות בתחומי כלכלה, מיסוי וחינוך

אסתי דומיניסיני

משמשת כמנכ"לית המוסד לביטוח לאומי מאז שנת 2008. לפני כן שימשה כמנכ"לית שירות התעסוקה הישראלי וכן כראש אגף קהילה ומשמר אזרחי וראש אגף משאבי אנוש בדרגת ניצב במשטרת ישראל. אסתר דומיניסיני הינה בעלת תואר MA בקרימינולוגיה ומשפט פלילי מאוניברסיטת ת"א.

גל הרשקוביץ

משמש כראש אגף תקציבים במשרד האוצר. לפני כן שימש כמנכ"ל אגד אירופה וכן כמשנה למנכ"ל ומנכ"ל בפועל ב"גיחון", חברת המים של ירושלים. משנת 2000-2002 שימש כראש תחום בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר.

גל הרשקוביץ הינו בוגר תכנית מוסמך בכלכלה של האוניברסיטה העברית, עם התמחות במבנה שווקים וכן בוגר תכנית מוסמך במנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בהתמחות מימון ושיווק.

שחר כהן

אחראי על התכנון האסטרטגי בHP-Indigo , לשעבר ראש צוות בחברת היעוץ האסטרטגי "שלדור".

פעיל חברתית מזה 7 שנים, תחילה כיועץ בהתנדבות לשכבות החלשות במסגרת "סינגור קהילתי" בשכונת קטמון בירושלים.

בחמש השנים האחרונות פעיל במסגרת עמותת נובה – עמותה המסייעת לעמותות להגביר את האפקטיביות והחותם החברתי באמצעות מודל המשלב צוותי יעוץ, המורכבים מסטודנטים שמונחים בהתנדבות על ידי יועצים מחברות יעוץ ומנטורים מעולם העסקים.

משמש כיום כחבר הועד המנהל של עמותת נובה.

בעל תואר ראשון במדעי המחשב ((B.Sc ומנהל עסקים, וכן MBA מהאוניברסיטה העברית.

פרופ’ רפי מלניק

בעל תואר Ph.D. בכלכלה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, B.A. בכלכלה וסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית ולימודי M.A. בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

מכהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המרכז הבינתחומי הרצליה, כחבר בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית-חברתית, משרד ראש הממשלה, חבר בוועדה המייעצת לשר האוצר וראש צוות מאקרו של מנכ"ל האוצר.

בשנת 1998 הצטרף לסגל האקדמי הקבוע של המרכז הבינתחומי. בתפקידיו הקודמים במרכז הבינתחומי כיהן כדיקן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה וכפרופ’ לכלכלה בבית הספר אריסון למנהל עסקים.  בין תפקידיו הקודמים: משנה למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, מרצה באוניברסיטה העברית-ירושלים ומרצה אורח באוניברסיטאות בוסטון ודייויס – קליפורניה.

עבודות המחקר ופרסומיו עוסקים בתחומי כלכלה מוניטארית, כלכלת ישראל ואקונומטריקה יישומית.  במסגרת פעילותו המקצועית כיהן בעבר כיו"ר ועדת ההשקעות של חברת מגדל בע"מ; יו"ר ועדת ההשקעות של חברת המגן בע"מ, יועץ לבנק לאומי, חבר דירקטוריון בחברת פסגות אופק בע"מ וחבר בוועדת ההשקעות שלה ועמית מחקר במרכז ללימודי מחקר למדיניות חברתית בישראל.  פרופ’ מלניק פיתח את מדד מלניק – מדד למצב המשק הישראלי.  המדד מאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות המשקית בישראל.

ד"ר קרנית פלוג

ד"ר קרנית פלוג השלימה לימודי מ"א בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בשנת 1985.

בשנת 1984 הצטרפה ד"ר פלוג ככלכלנית לקרן המטבע הבינלאומית. בשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר בבנק ישראל. כאן עסקה ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים שונים הקשורים למקרו כלכלה ולשוק העבודה ובכלל, זה שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני. בשנים 1994-96 עבדה בבנק האינטר-אמריקאי ככלכלנית מחקר בכירה. לאחר שובה לבנק ישראל, ב-1997 מונתה קרנית לסגנית מנהל מחלקת המחקר, וביוני 2001 מונתה למנהלת מחלקת המחקר וחברת הנהלת בנק ישראל. ביולי 2011 מונתה ד"ר קרנית פלוג למשנה לנגיד בנק ישראל ע"י ממשלת ישראל. בנוסף, מכהנת ד"ר פלוג במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות, בהן: הוועדה להגברת התחרויות, הוועדה לאיתנות פיננסית, ועדת אסטרטגיה, ועדת העלאת גיל הפרישה לנשים.

ד"ר שלומי פריזט

כלכלן ומשפטן בעל ניסיון עשיר בנושאי מדיניות ציבורית והיכרות מעמיקה עם ענפי המשק – ‏מחקר ופיתוח, ‏בינוי ונדל"‏ן, ‏דלק ואנרגיה, ‏תקשורת, ‏תחבורה, ‏תעשייה ואחרים. ‏בעל מומחיות בתחומי התחרותיות בענפי המשק, ‏הפרטה ורפורמות מבניות בין היתר במסגרת חוות דעת רבות שערך בתחומי ההגבלים העסקיים והתחרות במגוון תחומים. ‏היכרות טובה עם שוק העבודה הישראלי, ‏פריון והשקעה בחינוך והון אנושי ומערכות הנתונים הקיימות עליו. ‏ניסיון רב בעריכת סקרי דעת קהל לצורכי ניתוח מדיניות, ‏אמידת ביקושים ועמדות הציבור.

בין המחקרים שערך ד"‏ר פריזט בנושאי מחקר, ‏פיתוח וצמיחה כלכלית ניתן למצוא את הבאים:

  • השפעת התמיכה הממשלתית במו"‏פ תעשייתי על המשק הישראלי – ‏ניתוח אקונומטרי של סקרי התעשייה וסקרי המו"‏פ בענפי התעשייה, ‏התוכנה והמו"‏פ.
  • סקר בקרב מדעני ביוטכנולוגיה ישראלים המתגוררים בארה"‏ב –‏ ניתוח תופעת "‏בריחת המוחות".
  • עידוד מו"‏פ וחדשנות בתעשייה המסורתית בישראל וניתוח מדיניות התמלוגים.
  • מדדי ביצוע בענפי השירותים בישראל – ‏פריון, ‏שכר ותעסוקה.
  • חסמי הצמיחה בענפי התעשייה המסורתית בישראל – ‏ניתוח כלכלי והשוואה בינלאומית.

ד"‏ר פריזט שימש יועץ למועצה הלאומית לכלכלה בהכנת האג’‏נדה הכלכלית-‏חברתית של ראש הממשלה בשנת 2007. ‏בעבר, ‏שותף ומנכ"‏ל בחברת הייעוץ "‏אפלייד אקונומיקס" ‏וכיום משמש ככלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים.

פרופ’ פנינה קליין

פרופ’ פנינה קליין היא חוקרת בעלת שם בינלאומי בתחום החינוך והתפתחות הילד וכלת פרס ישראל בחקר החינוך, שנת תשע"א.

היא פסיכולוגית התפתחותית עם דוקטורט בחינוך, מאוניב’ רוצ’סטר, ניו יורק,   פרופסור לחינוך, באוניברסיטת בר-אילן ועומדת בראש מרכז בייקר למחקר וטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

מחקריה נערכו במשך כשלושה עשורים בארץ, בארצות שונות באפריקה, אסיה, אירופה וארה"ב ונתמכו ע"י ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, WHO)), UNICEF, NORAD, NIMH וארגונים אחרים התומכים בהתפתחות תינוקות וילדים בסיכון התפתחותי.  פרופ’ קליין משתתפת בפורומים בינלאומיים שונים  למחקר ועשייה בנושא החינוך בגיל הרך.

עבודתה של פרופ’ קליין נוגעת ללבו של תהליך ההוראה ומאפשרת זיהוי של מרכיבי האינטראקציה החינוכית מבוגר-ילד והקשר שלהם לתהליכים רגשיים וקוגנטיביים המקדמים למידה.

פרופ’ קליין כתבה ספרים ומאמרים רבים שתרמו תרומה משמעותית בינלאומית, להבנת התפתחות הילד בהקשר לטיפול וחינוך בגיל הרך.  היא פיתחה שיטות להערכה ולכימות של איכות האינטראקציה הרגשית-חינוכית עם ילדים, ולהערכת פוטנציאל השפעתה לטווח ארוך.  למחקריה השלכות מעשיות על טיפול וחינוך ילדים בעלי התפתחות תקינה, ילדים מחוננים וילדים עם קשיי התפתחות.

פרופ’ יוג’ין קנדל

פרופ’ יוג’ין קנדל מכהן החל מיולי 2009 בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה וכיועץ הכלכלי של ראש הממשלה.

פרופ’ קנדל הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, בעל תואר מוסמך (MBA) ובעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו.

ד"ר טלי רגב

ד"ר טלי רגב מכהנת כמרצה בכירה בבית הספר לכלכלה ע"ש ברגלס באוניברסיטת תל-אביב מאז 2008 לפני כן עבדה ככלכלנית במחלקת המחקר של הבנק הפדראלי של ארה"ב, סן פרנסיסקו, לשם הגיעה עם סיום לימודי התואר השלישי ב- MIT בשנת 2006 תחת הנחייתם של פרופ’ דורון אסמוגלו ואיוון וורנינג. את התואר הראשון במתמטיקה ופילוסופיה סיימה בהצטיינות ב-1994 באוניברסיטת תל אביב, ואת שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין.

תחומי המחקר וההוראה של ד"ר רגב הן כלכלת עבודה ומאקרו כלכלה, ובפרט אבטלה, התפלגות שכר, חיפוש והתאמה בשוק העבודה, ושוק ההשכלה. במסגרת מחקרה שופטת מאמרים, משתתפת בכנסים, וב-2010 ארגנה כנס בינלאומי בכלכלת חינוך.

מתפקידיה הציבוריים של ד"ר רגב כיום: חברה בפורום המייעץ לשר האוצר (מאז 2009) חברה בוועדת האיתור ע"פ חוק בנק ישראל (מינוי של שר האוצר), וחברה בועדת העבודה של מרכז טאוב (מאז 2009). בעבר כיהנה כחברה בסנאט הגדול של אוניברסיטת תל אביב מטעם הפקולטה למדעי החברה (2009-2010), והייתה חברה בצוות המאקרו-כלכלה של כנס קיסריה (2009).

ד"ר אבי שמחון

ד"ר שמחון הינו יושב ראש הפורום המייעץ לשר האוצר ומרצה בכיר בחוג לכלכלה חקלאית ומנהל באוניברסיטה העברית. לד"ר שמחון תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת מיניסיטוה בארה"ב, ותחומי ההתמחות שלו הינם מאקרו כלכלה ותיאוריה מוניטרית, ארגון תעשייתי ומבנה ענפי, כלכלת עבודה, צמיחה כלכלית ואי שוויון.

מיכל עבאדי-בויאנג’ו

מיכל עבאדי-בויאנג’ו הינה רואת-חשבון ועו"ד ומונתה לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ביוני 2011. קודם לכן, תיפקדה כסמנכ"ל וחברת הנהלה בבנק הבינלאומי. גב’ עבאדי-בויאנג’ו היוותה ראש חטיבת החשבונאי הראשי בבנק ובכך הייתה אחראית על תחומים רבים כגון הדיווח הכספי של הבנק, הנהלת חשבונות, בקרה תקציבית, אחריות על יחידת התכנון של הבנק וקשר עם חברות דירוג מקומיות ובינלאומיות.

קודם לכן, עבדה הגברת עבאדי-ביואנג’ו מספר שנים רב במשרד הבריאות, בתחילה כיועצת כלכלית לשר הבריאות ומאוחר יותר כסמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות. בתפקיד זה הייתה אחראית על הפיקוח והבקרה על קופות החולים במדינה בכל הקשור לנושאים הכספיים, הכלכליים, החשבונאיים ולעמידה של קופות החולים בהוראות החוק.

בין השנים 1998-2006 הייתה גברת עבאדי-בויאנג’ו חברת מליאת רשות ני"ע כאשר משנת 2001 כיהנה גם כיו"ר ועדת הביקורת של הרשות לני"ע. בשנים 2003-2005 כיהנה כיו"ר חברת נכסים מ.י. בע"מ. חברת נכסים מ.י. בע"מ הינה חברה ממשלתית המייעצת לשר האוצר בעניין מכירת המניות האמורות ולפי הוראתו מנהלת את הליך המכר. במסגרת תפקיד זה, הובילה גב’ עבאדי-בויאנג’ו את תהליך הפרטת בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

שירתה כחברה במגוון וועדות ציבוריות כגון הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה, הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האישה, המועצה הלאומית לבריאות האישה ומועצת הבריאות.

חברי הצוותים המקצועיים:

גידי גרינשטיין

יהודה נסרדישי

איימן סיף

מנהל  הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד ראש הממשלה, בוגר תואר ראשון בכלכלה ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת במברג במערב גרמניה, ותואר שני בתכנון ובפיתוח בינלאומי מאוניברסיטת קלארק בארה"ב. בשנים 1996- 2008 שירת בשורה של תפקידים כלכליים באגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה. בעבר כיהן ככלכלן במשרד הכלכלה והתכנון. בשנת 2008 התמודד במכרז לתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד ראש הממשלה, נבחר לתפקיד מבין 35 מועמדים בכירים, ואושר לתפקיד ע"י הממשלה לקדנציה של 4 שנים.

ממלא שורה של תפקידים נוספים במשרדי ממשלה כדירקטוריון במרכז ההשקעות של משרד התעשייה והמסחר, במועצה הארצית לתכנון ובנייה,   בוועדה לתשתיות לאומיות,  בועדת התכנון לנושאים תכנוניים עיקריים, בוועד המנהל של הרשות לעסקים קטנים, בוועד המנהל של עמותת קו משווה וכן כחבר בוועדה הבין-משרדית לייצוג הולם של אקדמאיים ערביים בשירות המדינה ובוועדה לקידום תעסוקה ויזמות במגזר הערבי.

גדי פרנק

גדי פרנק  הוא כלכלן, בעל תואר ראשון בכלכלה ותקשורת, ותואר שני מחקרי בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. תחום עיסוקו האקדמי התרכז בהשקעה בחינוך והון אנושי במסגרת מודלים מאקרו כלכליים של צמיחה והתפלגות הכנסות.

כיום מכהן כסמנכ"ל לתקצוב וראש אגף התקציבים של וועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה. משנת 2009 ועד לאחרונה שימש כסמנכ"ל לתכנון ולמדיניות של המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 2006 היה חלק מצוות ההקמה של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ומשנת 2006 עד 2009 שימש ככלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה. במסגרת תפקידו היה חבר והשתתף בדיוני וועדות ממשלתיות וציבוריות שונות, לרבות הוועדה לפיתוח מדדי עוני נוספים, הוועדה לקביעת היעדים הכלכליים-חברתיים של הממשלה בתחומי התעסוקה והעוני, הועדה הציבורית לסטטיסטיקה של בינוי ודיור ועוד.

טרם כניסתו לשירות הציבורי היה גדי יזם ומנהל שותף בחברה בתחום האינטרנט, וכן מילא תפקידי הוראה שונים כסגל זוטר בביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב.

שרון קדמי

שרון קדמי הוא בעל תואר B.A ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית ותואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) התמחות במימון, המסלול האקדמי, המכללה למינהל, ראשון לציון

בעבר שימש ככתב בתחום מקרו-כלכלה, נדל"ן ורשויות מקומיות בעיתון "גלובס, כתב בתחום אנרגיה, תשתיות ותחבורה בעיתון "TheMarker", דירקטור ומנהל פיתוח עסקי בחברה הפועלת בתחום התשתיות והאנרגיה בעולם, מנהל מטה מקצועי ויועץ כלכלי ולשר התשתיות הלאומיות וכן לשר התמ"ת, ומשנת 2009הוא משמש כמנכ"ל משרד התמ"ת.

ד"ר דמיטרי רומנוב

דמיטרי רומנוב הוא יליד ברה"מ לשעבר, עלה לישראל בשנת 1991. בן 45, אב לשלשה . בעל תואר שני בהנדסה וכלכלה של תחבורת רכבות, מכון טכני לתחבורת רכבות במוסקבה, תואר שני בכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שלישי בכלכלה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

בעבר שימש כלכלן במנהל הכנסות המדינה במשרד האוצר וכלכלן במחלקת המחקר בבנק ישראל

משנת 2005 ועד היום משמש כמדען ראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)

תחומי מחקר: כלכלת עבודה, כלכלת חינוך, כלכלה ציבורית, מיסוי ותשלומי העברה, מדידת רווחה ושביעות רצון, מתודולוגיה של סקרים.

דרור שטרום

דרור שטרום מנהל כיום את המכון הישראלי לתכנון כלכלי ומשמש כמרצה ועו"ד מומחה בדיני תחרות וברגולציה של שווקים. במסגרת מומחיותו מייצג דרור שטרום בהליכי חקיקה, החלטות מנהל והתדיינויות בתי משפט וכן משמש כיועץ מיוחד לממשלה (משרד המשפטים והאוצר) בפרויקטים שונים. בין השנים 2001-2005 שימש כממונה על ההגבלים העסקיים ולפני כן שימש כיועץ המשפטי של הרשות.

ד"ר יוחנן שטרסמן

 אודות צוות מנואל

ועדת טרכטנברג מורכבת מועדת שרים ומועדה מקצועית.
הועדה שעובדת כרגע על גיבוש והגשת הדו"ח היא הועדה המקצועית בלבד שאת חבריה בחר מנואל טרכטנברג, לא ועדת השרים.
לכן עבודת הועדה היא מקצועית ועצמאית.
לועדת טרכטנברג יש שישה צוותים מקצועיים, חמישה צוותים כלכליים וצוות הידברות.
הצוותים הכלכליים: מיסוי, דיור, תחרותיות ויוקר מחייה, שירותים ציבוריים, מאקרו.
צוות ההידברות מורכב משלושה תתי צוותים – הידברות עם המאהלים, הידברות פורמלית ומפגשי שיתוף/שימועים, הידברות ברשתות חברתיות באינטרנט.
"צוות מנואל" הוא צוות ההידברות ברשתות חברתיות באינטרנט.
להלן לינק להודעה שיצאה לעיתונות שפורסמה ב-16.1.2011 http://scr.bi/rpnR2O

"צוות מנואל" הוקם על ידי ד"ר אורן צוקרמן ושירי פרציגר כהן ביום חמישי (11.08.2011), מייד לאחר פגישה ראשונה עם מנואל, בה שוחחו על "הידברות בלתי אמצעית עם ציבור הגולשים דרך רשתות חברתיות". הצוות פועל כגוף עצמאי במסגרת צוות ההידברות של ועדת טרכטנברג. השם "צוות מנואל", הבלוג, עמוד הפייסבוק וחשבונות הטוויטר והיוטיוב עוצבו והוקמו כולם במשך סוף שבוע אחד בסיוע חיצוני של מתכנת עצמאי ומשרד עיצוב, ועלו לאוויר כבר ביום ראשון (14.08.2011) בערב.

אורן: "בפגישה עם מנואל הבנתי מייד שהאישיות שלו לא עוברת במדיה המסורתית, ושרשתות חברתיות הן המדיום הנכון עבורו. הרגשתי שחייבים לתת לקהל הגולשים את ההזדמנות להכיר אותו בצורה בלתי אמצעית כדי לתת לו הזדמנות אמיתית להתמודד עם המצוקות האדירות שעולות מהמחאה. אני מאמין ביכולתו להביא שינוי אמיתי ומרגיש זכות לקחת חלק בתהליך הכל כך חשוב הזה".

שירי: "אני הוקסמתי ממנואל, מהכנות שלו, מהחשיבה שלו לגבי המחאה. ההזדמנות לנצל את כישורי למשהו משמעותי כל כך היא הזדמנות נדירה וחשובה".

עם אורן ושירי עובדים שלושה אנשי צוות שגויסו מייד והצוות כולו מתפעל את ערוצי המדיה החברתית יחד. בנוסף אנחנו נעזרים במעצבים – סטודיו חמוצים, ובמתכנת – רוני ון דר ברג. כל חברי הצוות מחוייבים ועובדים מסביב לשעון בימים האחרונים, בתקציב מינימלי. הצוות אחראי על האסטרטגיה ברשתות החברתיות  ועל ניהול השיחה עצמה ע"י תגובות מהירות והתייעצות טלפונית בלתי פוסקת עם נציגי ועדת טרכטנברג ובעיקר צוות ההדברות. צוות מנואל עובד במקביל ובתאום לאתר שיתוף הציבור הממשלתי, אך מתפקד בצורה עצמאית.

אודותינו:

ד"ר אורן צוקרמן, מומחה ניו-מדיה, ראש התמחות תקשורת אינטראקטיבית בביה"ס לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה.

שירי פרציגר כהן, מומחית מדיה חברתית ופעילה ברשתות החברתיות, ראש חטיבת דיגיטל בשלום תל-אביב.

תקציב:

  • ניהול זירות פייסבוק טוויטר והבלוג – 3 צעירים בשכר של כ 6000 ש"ח בחודש כל אחד.
  • שירי פרציגר-כהן, 3500 ש"ח.
  • אורן צוקרמן 2000 ש"ח.
  • שכירות משרד: 8500 ש"ח למשך שישה שבועות עד לפרסום הדו"ח.
  • ציוד מחשבים: כ-10,000 ₪ (יצוין כי הציוד יועבר בסיום לשימוש שרות המדינה)
  • עיצוב לוגו ושפה ויזואלית: 5000 ש"ח
  • פיתוח טכנולוגי: 6000 ש"ח
  • צילום ועריכת וידאו: נעשה ע"י חברי הצוות שמנהלים את זירת הפייסבוק.
  • מערכת ניטור שיחה : 6000 ש"ח לחודש

32 תגובות לאודות הועדה

  1. יובל מיכאלי says:

    שלום רב
    דמי אבטלה לבני 60 ומעלה?
    לצערי גם אני נמנה עליהם אני בן 61 בשל נסיוני הרב והידע שצברתי במשך השנים עדיין אני מקבל הצעות עבודה, עם זאת לא צברתי 360 יום במשך 540 יום אלא 339
    יום וביטוח לאומי לא משלם לי ביטוח אבטלה, האם יש אפשרות לבדוק שהתקנה תשונה ולא יחול על גיל 60 (בגלל שעבדתי כגלובלי חודשי- לא יכול לקבל 300 יום) אני ממש במצב כלכלי לא טוב ואין באפשרותי לפרנס את משפחתי או לקבל פנסייה גם בגלל הגיל שלי מאד מאד קשה לי להתחרות עם בחורה בעלת חזה שופע בת 22ובעלת חיוך מזמין שמתקבלת מיד עם כניסתה לראיון ובכלל לא יודעת כלום מהחיים שלה,יש בצרפת חוק שכל מקום צריך להחזיק 10% על פי עובדים מגל גיל 50 ובארהב אם מעסיק דוחה אותך הוא צריך להוכיח שאת מי שהוא קיבל הוא יותר טוב ממך פה ממשלתנו "האהובה" נכנעה ללחצי הסקטור העיסקי וקבעה את חוק החוזים ביחסי עבודה חוק זה לא צריך להכלל ביחסי עבודה מעסיק לא עושה טובה שהוא מעסיק אותך הוא מקבל די הטבות מהמדינה או שיתנו לו הטבות נוספות.
    אני גם לא מבין איך אברך מקבל קיצבה מהיום שנולד עד היום שמת כל מה שהרבי שלו צריך זה לצרף אותו לאיזה רשימת כולל והבחור מסודר לכל החיים לא יבדקו אם יש לו 300 או 369 יום פתק מהרבי מספיק ואאללה יופי של מדינה ממש גן עדן קרוב למיליון אברכונים כאילו מקבלים 2700 שקל לפני קצבת ילדים+5000 קצבאת ילדים למה לעבוד אם אפשר לרכב על החמור הציוני? איך מטפלים בבעייה הזאת?
    האם נוכל לראות שקיפות?
    כמה מקבל כל אברך, על מה מקבל, מה הוא לא משלם, מה הוא לא עושה ובכלל שמחה וששון.
    אודה לזימון לוועדה יש לי הרבה מה לומר על הרבה מאד דברים שמאז אסון הבחירות בשנת 1977 מפריעים לי ולאחרים מאד לדוגמא בזמנו המדינה בנתה ובנתה הרבה מה קרה? למה הבנייה היא רק לחרדים?מה נכנסים לנו לכיס עם מיסים עקיפים? למה מגזרים וסקטורים מקורבים לשלטון מקבלים והיתר לא?
    למה המדינה לא דואגת לחלשים רק לאילו שצועקים או/ו מקורבים או/ו סקטוראלית לממשלה ראה ערך ש"ס (שזו שערורייה בפני עצמה..)ויש לי הרבה מה לומר אני מקווה שתמצאו לנכון להזמין אותי.
    תודה
    יובל מיכאלי
    טלפון-057-783-7849

  2. קובי says:

    כמה מוזר שבעיצומה של המחאה, חבר בועדה מנכ"ל משרד התמ"ת , אותו מנכ"ל אשר בימים אלו ממש מקדם האגף לגיל הרך במשרדו נוהל אשר מאפשר למעונות היום המסובסדים והמפוקחים על ידי משרדו לחרוג מסל השירותים ולגבות כספים נוספים מהורים מעבר לשכר הלימוד. וזאת למרות דיון שנערך בנושא בועדה לזכויות הילד בחודש יוני האחרון .

    רצ"ב תגובתי למנהלת האגף לגיל הרך במשרד התמ"ת בנושא הנוהל.

    לכבוד
    גב’ תמר אלמוג

    משרד התמ"ת

    ג.נ.,

    הנדון : הערות לנוהל חריגות מסל שירותים

    ראשית, אבקש להביע פליאה ותהיה מדוע נוהל חשוב שכזה הנכנס לכיס ההורים הנושאים בעול דמי המעונות שגם כך גבוה מאוד, מפורסם בהיחבא בתוך אתר התמ"ת.

    לא נתקלתי בפרסום אחר בעיתונות, או במעונות היום, או בכל דרך בה התמ"ת יודע ומשתמש להעביר מסרים לציבור הרחב, כל שכן לציבור הרלוונטי של הורי הילדים במעונות היום.
    אני תקווה שבחרתם בדרך זו בתום לב ולא כניסיון לסמן וי על שיתוף ציבור.

    שנית, כהורה לילד במעון שגם כך שכר הלימוד המעון גבוה מאוד -רק לפני מספר חודשים, באמצע שנת הלימודים, העלתם את שכר הלימוד -אני רואה בחומרה רבה את העובדה שבאמצעות נוהל חריגה מסל שירותים למעשה, מכשיר משרד התמ"ת מעמדות שונים של עשירים ועניים בתוך מעונות ציבוריים ומסובסדים.

    ייווצר מצב שבו בתוך המעון יהיו כיתות של עשירים שיש להם להוסיף מאות שקלים כל חודש, וכיתות של הורים עניים שאין להם.

    לגופו של הנוהל, מדובר בנוהל שלא ניתן לאכוף ומלא חורים כגבינה צהובה. לא ברור לי כלל כיצד תמנעו לחץ ומריבות בין הורים שיתמכו ושיתנגדו לתכנית ? (כפי שקרה בחודשים האחרונים בחלק ממעונות היום בה אפשרתם, בדיעבד, הפעלת נוהל מעון ועוד).

    כיצד בכוונתכם לפקח על יישום הנוהל ? האם בכוונתכם להשתמש בתוספת התקציב שניתנה לפיקוח לשם פיקוח על התכנית פרטית שתופעל בתוך מעונות ציבוריים ? במקום פיקוח על תכנית ותכנים ציבוריים ? מדובר בשימוש לא ראוי של כספי ציבור.

    באם הנכם חושבים שתכנים של מעון ועוד ראויים, מדוע לא תפעילו זאת בכל מעונות היום הציבוריים ? שכן לפי מיטב ידיעתנו וכפי שקראנו בעיתונות נשארו עודפים של מאות מיליוני שקלים המיועדים למעונות היום.

    לסיום, אבקש להבהיר כי העיתוי הבעייתי של פרסום הנוהל, בעת שממשלת ישראל ממנה וועדה שתפקידה לבחון פערים חברתיים, ובעת שבה המחאה הציבורית והעול על מעמד הביניים (ואני בינהם) הולך ועולה מידי יום כאשר תחום חינוך חינם במעונות היום מהווה תחום מרכזי וראשון במעלה בוועדה, דווקא עכשיו הינכם מאפשרים נוהל שכל מטרתו הרחבת הפערים וזאת בתוך מבנים שמקצה המדינה / הרשות המקומית לארגונים אלו ושימוש במשאבים של מעונות ציבוריים מסובסדים.

    מעשה זה של רשות ציבורית ומשרד ממשלתי מהווה פגיעה בעקרון השוויון וספק עם יעמוד במבחן משפטי, בוודאי לא במבחן מוסרי או חברתי.

    בכבוד רב
    קובי ממליה

    העתק:

    חברי הועדה לזכויות הילד

    ח"כ שלי יחימוביץ

    ועדת טרכטנברג

  3. STOP_SPENDING_MY_TAX_MONEY says:

    יש הרבה מקומות שהממשלה והצבא זורקים עליהם כסף, אני אתן בהמשך עוד דוגמאות.

    2 רעיונות חשובים:

    1. להפסיק לממן מכספי ציבור בתי ספר וישיבות חרדיים, אם הם לא עומדים בתנאי הסף ולא מקיימים לימודי ליבה.

    2. אם ניקח את כל קצבאות הילדים שרובם הולכות למגזר החרדי, ונשקיע את הכסף במקומות עבודה (באמצעות הורדת המיסוי לעסקים קטנים למשל), יחד עם מהלכים של הורדת יוקר המחיה, גם המשפחות החרדיות יוכלו לקיים את עצמן ביתר קלות, וגם משפחות לא חרדיות עם ילדים. צדק חברתי אמיתי זה אומר שכל אחד מקיים את עצמו בכבוד!!! אני לא מוכן שכסף שאני עובד קשה בשבילו ילך באמצעות מיסים למשפחה מרובת ילדים, שאף אחד מההורים בה לא עובד, ואם עובד אז בעבודה שלא מכניסה מספיק כסף.

    הרי אם בן אדם מביא ילדים לפני שהוא דואג לפן הכלכלי בהחזקת משפחה, למה אני צריך לשלם את המחיר?! זה לא צודק וזה ממש לא צדק חברתי.

    בהקשר להרצאתו של פרופ’ זליכה, אני חושב שצריך בין היתר לקדם מהלך אחד שמחולק ל-4 צעדים:

    1. עידוד הצריכה הפרטית באמצעות הורדת מע"מ, עידוד תחרות ועוד.

    2. טיפול בעניין יוקר המחיה באמצעים של הקלת הביורוקרטיה, תכנון נכון וכדומה, אולי אפילו סבסוד מוצרי מזון בסיסיים, זוהי כבר תורה בפני עצמה.

    3. עידוד עבודה במגזר החרדי והערבי (בין היתר באמצעות בתי ספר מקצועיים).

    4. ביטול כל קצבאות הילדים, מהסיבה שבאמצעות התיקון שיעשה, לאף אחד לא תהיה הצדקה לבקש תמיכה בילדיו מהממשלה, כאשר התנאים בארץ מבחינת מחירים, תשתיות, מקומות עבודה זמינים וכו’ יהיו מתאימים לגידול משפחה (בניגוד למה שהם כיום). הכסף של הקצבאות ילך לסעיפים 1-3.

    כל מי שמסכים איתי, שבן אדם שמביא מספר ילדים שהוא לא יכול לפרנס (בין אם הוא עובד ובין אם לא), ואז מבקש את כספי המיסים שלנו(!!), כדי לתמוך בילדיו, הוא חצוף, נא להמליץ על הרעיון שלי!!

    אנחנו כחברה צריכים לדאוג שהתנאים הבסיסיים יהיו טובים לצורך הבאת ילדים וכלכלתם, אבל אסור לנו לסבסד ולממן ילדים!! יותר מזה, אין לנו שום צורך בזה, ברגע שנטפל בתנאים הבסייסיים ובכל מה שרקוב במדינה!!

    שימו לב, בפוסטים הבאים אני עומד להראות בדיוק איך הממשלה מבזבזת המון המון כסף סתם!! ברגע שהכסף יחזור לעם דרך הורדת המיסים (ולא!!!! אני מדגיש, לא!! דרך קצבאות ביטוח לאומי ו"הרשות לביטחון תזונתי" למיניהן), הכל יהיה פה הרבה יותר קל. כמובן שגם אז לכל בן אדם תהיה יכולת מוגבלת, ויכולת שונה מחברו מבחינה כלכלית.

    כלומר, יהיו אנשים שיוכלו לכלכל ילד אחד או בכלל לא, יהיו אנשים שיוכלו לכלכל 20, ויהיו את כל השאר באמצע. כל אחד לפי יכולתו ולפי המאמצים שהוא משקיע. גם אז, אסור יהיה לתת קצבאות ילדים, הרי זה לא הגיוני שכל אחד יביא כמה ילדים שהוא רוצה ובלי קשר ליכולת שלו!! הרי זה לא צדק חברתי.

    בבקשה תתמכו ברעיון הזה ותפיצו אותו!

  4. ניר קפלן says:

    שלום רב.
    ראשית, ברכות על הנכונות (לפחות למראית עין עד שנראה תוצאות) למתן זכות תגובה לציבור להשמיע דעתו.
    1. קיצוץ תקציב הבטחון (פרה קדושה): ניתן לפקח וצריך לקצץ בחגיגה שמתחוללת שם. דוגמא: בכל יום יוצאות כמה טיסות (״תובלות״) אזרחיות שמטיסות קצינים וחיילים ממרכז הארץ לבסיסיהם בצפון ובדרום וחזרה בשעות אחה״צ (לא אנקוב בשעות מטעמי בטחון שדה) אולם מדובר במס לא מבוטל של טיסות הלוך ושוב!
    כאשר יש יותר מדי חיילים חיל האוויר מזעיק טיסה אזרחית של ארקיע (עם דיילות מזון וכו)… תנאים מופרזים (קצינים בני 23 ללא תואר לא צריכים לקבל תנאים כאלו) ונעזוב את סוגיית האפליה בין החילות (הטיסות הן רק לחיל האויר). הטיעון שמדובר בכל מקרה בטיסת אימון של בטייסים נופל לנוכח הנפח הרב של הטיסות.
    זוהי רק דוגמא מקוממת אחת מני רבות (טבחים רמה 4 לכל טייסת בבסיס בו יש חדר אוכל מפואר לקצינים שנותר בשל כך שומם).

    2. הקטנת המגזר הציבורי: בתור עובד לשעבר בסניגוריה הציבורית רני יכול להעיד שאומנם השכר לא גבוה אך נראה שמלאי העובדים והתקנים לא נגמר. נכון שיש הרבה עבודה ועומס אך הם נובעים מיום עבודה קצר (בארבע העט נופל) ובבירוקרטיה פנימית מיותרת).

    3. דוגמה נוספת היא גודלה של חל״י (רשות הגנות ים המלח) הכוללת 60 עובדי ציבור שהפסידה במאבקה להתאחדות המלונות בישראל (גוף פרטי) הכולל בקושי 10 עובדים. ניתן ללמוד מכך רבות על יעילות, נחיצות ואבטלה סמויה.
    יש להאריך את יום העבודה במגזר הציבורי, הקטנת הסיאוב הבירוקראטי והקטנת כ״א.

    4. במקום להעלות שכר ושכר מינימום יש לדאוג להוזלת יוקר המחיה ע״י שבירת קרטלים סמויים: אימוץ החקיקה האמריקאית (והפסיקה) בכל הנוגע לתיאום מחירים (אם המחירים זהים אצל כולם והרווחים המדווחים לבורסה בשמיים סימן שישנה השוואת מחירים קרטליסטית). – תתקנו את חוק ההגבלים כך שלממומנה יהיו יותר שניים.

    5. העלאת ארנונה/ מיסוי על בעלי מגרשים חומים (ריקים בעיר) ונכסים עזובים שאינם מושכרים או בשימוש.

    6. לא להעז להוריד מע״מ !! הורדת אחוז אחד תעלה המון לקופת המדינה אך לא תגולגל לצרכנים ע״י הסוחרים (בדומה ליבואנים מארה״ב שלא מוזילים מחירים כשהדולר יורד…)

    7. מדיניות פיזור אוכלוסיה יעילה ופיתוח הפריפריה יתכנו רק אם הבנזין והסולר לתחבורה יוזלו משמעותית (ויהיה שווה לנסוע שעה לעבודה במרכז). בנוסף, צמצום הפגיעה בשכבות החלשות (מס עקיף המגדיל פערים).
    תוכלו להוסיף לכך אישור בניית רכבת תחתית ועילית בגוש דן שתאושר בהליך בזק בסגנון הווד״ל כך שמי שמגיע למרכז הארץ יוכל לרדת בארלוזרוב, לעלות על רכבת קלה תחתית או עילית ולרדת תוך 5 דקות במשרד.

    8. להציע שפרוקטים חשובים יבנו ב3 משמרות ביממה במקום אחת (עע סין ובניה מהירה)

    בהצלחה לכולנו

     

  5. זו כמובן הייתה שאלה, רק שסימן השאלה הפגין חוסר נוכחות.

  6. אפשר לקבל מספרי פקס שלכם. מספר אחד גם יספיק.
    בתודה,
    קורינה

  7. יעל says:

    רציתי להפנות את תשומת לבכם לעניין הכאוב של שעות הפתיחה של מוסדות חינוך ילדים עירוניים בתל אביב, בה אני מתגוררת (ומן הסתם במקומות נוספים בארץ).

    הגנים העירוניים ליד הבית שלי נפתחו בשנתיים האחרונות בשעה 07:30 ונסגרו בשעה 16:10.

    הקייטנות (הפועלות כחודשיים במשך השנה) נפתחות בשעה 07:45 ונסגרות בשעה 16:00 (!).

    שעות אלה מגבילות מאד את ההורים שרוצים או נאלצים לעבוד יום ארוך וכן את ההורים שעובדים רחוק מן הבית.

    כמובן, בד"כ הנשים הן ה"הורים" האוספים את הילדים מהגן.

    השעות הללו בקושי מאפשרות לאשה שגרה ועובדת בסביבת הגן לסיים יום עבודה "רגיל" ולהגיע לגן בשעת הסגירה. אבל לא כל אחת יכולה למצוא עבודה שתאפשר לה להגיע תוך 10 דקות מתום יום העבודה אל הגן.

    אשה כזו זקוקה ל"סידור", שלפעמים (אם יש מזל) ניתן ללא תשלום על ידי סבתא או דודה או אמא אחרת, אך בדרך כלל עולה הרבה כסף, וברוב המכריע של המקרים יהיה הרבה פחות אמין ויציב מאשר מסגרת עירונית.

    כאם חד הורית שחיה משך תקופה ארוכה הרחק מן ההורים הפנסיונרים – מדובר בקושי משמעותי הדורש התארגנות שאינה פשוטה ומשאבים חומריים לא מבוטלים.

    בשנים האחרונות השקעתי המון תמרונים, המון כסף והמון עצבים רק כדי שתהיה לי אפשרות להמשיך ולעבוד במשרה מלאה (או כמעט מלאה), במקום עבודה מרוחק, שחשוב לי לשמור עליו לטווח הארוך. יכולתי לעשות זאת רק משום שאני עובדת במשכורת טובה, יחסית, ומשום שהוריי סייעו לי בהרבה כסף, משום שבדרך כלל לא יכלו לסייע לי בעזרה. אני יודעת שלא כל אחת יכולה לעשות זאת.

    כשנשאלתי על ידי חברים לעבודה למה אני ממשיכה לעבוד עניתי – רק בשביל הפנסיה. אבל לא כל אחד ואחת יעשו זאת. מכרה שהיתה במצבי, פוטרה אחרי שחזרה מחופשת לידה – החליטה החלטה כלכלית הגיונית מאד לטווח הקצר – לא לחפש עבודה חדשה, ולגדל בינתיים את בתה (כי גובה השכר למטפלת היה שווה בערך לגובה השכר שהיא קיבלה). היא כבר לא הצליחה למצוא עבודה במקצוע.

    סביר להניח ששעות הפתיחה והסגירה של הגנים ובתי הספר משמעותיות הרבה יותר לנשים המתגוררות בפריפריה – ולעתים נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע לעבודה. אני מניחה שהרבה מנשים אלה מוותרות מראש על חיפוש עבודה רחוק מן הבית כי הן אינן יכולות למצוא לעצמן "סידור" יום-יומי עבור הילדים או אפילו "סידור" לחלק מימי השבוע.

    אני מבקשת שתשקלו, בין היתר, הרחבת השירותים הניתנים על ידי הגנים ובתי הספר הממלכתיים בצורה שתאפשר למוסדות הללו לקלוט את הילדים בשעות הבוקר המוקדמות החל מ – 0700, כמו מוסדות ויצ"ו, ובעיקר – לאפשר להם לשהות בהם עד שעה 17:00, 18:00 או אפילו 19:00. שכן, אדם העובד במשרה מלאה, יכול לעתים למצוא עצמו במצב בו הוא נדרש לעבוד יותר שעות, גם אם בדרך כלל הוא מסיים לעבודה בשעה קבועה.
    ברור שמעביד שיודע ש"העט תיפול לעובד/ת" שלו בשעה 15:00 – יעדיף לשכור עובדת ללא ילדים או עובד, שיוכלו להישאר לעתים עד 17:00 או 18:00.

    על אורך החופש הגדול לעומת מספר ימי החופש המגיעים להורים העובדים ועל מחירי הקייטנות אין צורך להכביר מילים.

    אין צורך להאריך את שנת הלימודים ולא לפגוע לצורך העניין בתנאי ההעסקה של המורים והגננות, לא להאריך את שעות העבודה שלהם ולא לקצר את החופשות.

    לכן אני מציעה לשקול הקמת קייטנות המאורגנות על ידי המדינה, המתנ"סים או הרשויות המקומיות:

    אפשר לקבוע שבשעות מסויימות ישגיחו על הילדים, ידריכו אותם וישחקו איתם סטודנטים להוראה, בנות שירות לאומי, שמיניסטים המעוניינים בהכנסה נוספת, או כל שילוב שלהם, כפי שנעשה בקייטנות ובמסגרות פרטיות, עליהן הורים משלמים כסף רב מאד. אפילו פנסיונרים שאוהבים ילדים יכולים להשתתף בעבודה, אולי חלקם אף ירצו להתנדב.

    שמעתי הרבה פעמים טענות שגורסות כי "בית הספר איננו בייביסיטר" ולפיכך אין מקום להאריך את שנת הלימודים רק כדי למצוא "סידור" להורים.

    ראשית, נראה לי שמי שמעלה את הטענה הזו מעריך את קיומו של בייביסיטר אחראי בהערכת חסר.

    ושנית – בית הספר גם לא צריך להיות "מעין אוניברסיטה" אליו מגיעים ה"סטודנטים" הצעירים רק כדי ללמוד לימודים אקדמיים ולהיבחן.

    בית הספר יכול להיות מרכז שימלא גם פונקציות קהילתיות שלא בהכרח קשורות ללימודים הפורמליים, ובה בעת – יסייע להורים לפרנס את ילדיהם בכבוד.

    אפשר לעשות אחר הצהריים או בבוקר מוקדם כל כך הרבה פעילויות חינוכיות, שאין זמן אליהן ביום הלימודים הפורמלי ואין צורך עבורם במורים. למשל: לטפח גינת נוי או ירקות; לטפל בבעלי חיים בפינת חי; ללמוד כלכלת בית; ללמוד קצת מלאכת יד; קצת אמנות; אפילו להשתולל בחוץ עם חברים (הרבה יותר טוב ובריא מאשר להיות תקועים בבית מול המחשב כשההורים מנסים נואשות לעבוד מהבית).

    תודה על תשומת הלב!

    יעל

  8. שוקי זקס says:

    תודה לכם על מילוי משאלתי.
    הצורם את עיני בהרכב הרשימה הוא שמרבית החברים הם מקורבי ראש הממשלה.
    לעניות דעתי עם מעט מאמץ אפשר היה למצוא אנשי מקצוע המנותקים מקשרים קודמים עם ראש הממשלה.

    מצטער אך בי ההרכב לא מעלה אימון
    הלוואי שאתבדה.

    תודה
    שוקי זקס

    • teammanuel says:

      שוקי שלום,
      תודה על תגובתך
      הרכב הועדה הוא רחב וכולל קשת של אנשי ציבור שאינם מזוהים ספציפית עם שלטון כזה או אחר או עם משנה חברתית מסוימת.
      לדוגמא: שחר כהן, חבר הועדה, הינו פעיל חברתי עם אג’נדה קהילתית וחבר בפרויקט נובה, ראה לינק לפרטים נוספים על הפרויקט
      http://www.novaproject.org/index.php
      כמו כן, חברת הועדה פנינה קליין, הינה פרופ’ בבר אילן וכלת פרס ישראל לחינוך,
      בנוסף, חברי הועדה טלי רגב ממרכז טאוב וד"ר שלומי פריזט אשר תפקידו לפרק קרטלים.

      צוות מנואל

  9. אוהד says:

    לחברי הועדה שלום,

    הנני פונה אליכם לאחר מקרא ריאיון עם מר אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באתר "גלובס".
    בריאיון זה, ציין הלה כי אם תהיה ירידה של 30% במחירי הדירות הרי שזו
    תהיה בעיה מבחינת המדינה.
    לדעתי, כל פתרון שלא כולל לפחות ירידה של 30% במחירי הנדל"ן או לחילופין
    העלאת השכר הממוצע במשק באותו השיעור , תיתפס בעיני הציבור ככישלון משווע,
    שכן מחירי הדירות, אף בערים מרוחקות מתל אביב כגון נתניה, הגיעו לרף גבוה ומסוכן שלא מאפשר רכישה. כיצד יכול זוג צעיר (זוג צעיר בימינו זה גיל 30 ומעלה..)
    לרכוש דירה כאשר ההון העצמי שלו מסתכם במאה עד מאתיים אלך ש"ח?!
    התשובה ברורה – הוא לא יכול! למעלה מזאת, זוג צעיר שירכוש דירה במחירים כאלו בדרך של לקיחת הלוואות על גבי הלוואות לא רק מסכן את עתידו הכלכלי אלא אף את עתיד המדינה (אם מדובר בתופעה וצערי אכן כך הדבר).
    סבורני, שפקידי האוצר למרבה הצער לא השכילו להבין את הפסיכולוגיה של העם היהודי.
    בעיני רוב העם בית הוא חובה, ומכאן ברגע שהיד אינה משגת מרכישת בית – חש
    האזרח כי המדינה הפרה את ההסכם הלא כתוב בינו ובינה.לכן, אם פקידי האוצר
    היו משכילים להבין זאת בזמן ופועלים בהתאם, הרי שלא הייתה מתעוררת בעיה
    זו. כעת, אין ברירה, מישהו ייאלץ להיפגע – או אלו שרכשו דירה במחירים מופקעים
    בטרם הטיל בנק ישראל את המגבלות על המשכנתא או ה"הומלסים".
    מכל מקום, לדעתי על הוועדה לגלות אחריות לאומית ולפעול להורדת מחירי הנדל"ן
    לפחות ב-30% על כל המשתמע מכך, שאם לא כן המחאה לא תשכך.
    להלן הפעולות אשר לדעתי יש לנקוט לשם תיקון הליקויים הקיימים במדינה (ולא רק בנדל"ן):

    1. הקצאת תקציב ומשאבים להגברת האכיפה כנגד ההון השחור והלבנתו – לידיעת הוועדה – לא מעט הון שחור "מולבן" בדרך של רכישת דירות. יש לעצור זאת. כמו כן, די ברור שמדיניות העלאת המע"מ של רה"מ נועדה למסות בדרך עקיפה את ההון השחור. לטעמי, אין טעות גדולה מזו, שכן בדרך זו נפגע בין היתר אותו אזרח שומר חוק. לכן, יש לראות בבעיה זו כ"בעיה לאומית" ולתגבר את הפיקוח על בתי העסק והעסקאות. לצד זאת, יש להחמיר את הענישה הקבועה בספר החוקים כנגד דא.

    2. יש לקבוע במסגרת חוק הוודלים כי כל הזוכים במכרזי רשות מקרקעי ישראל לא "יישבו" על הקרקעות. כלומר, יש להגדיר בחוק פרק זמן מוגדר לבניה! כמו כן, יש "להקים לתחייה" את מס הרכוש.

    3. יש להכניס פיקוח על שכ"ד כפי שקיים במדינות אחרות, כולל במדינה הכי קפיטליסטית בעולם (ארה"ב כמובן). לצד זאת, יש להקים "מלשינון" כנגד משכירים שינסו לעקוף פיקוח זה.

    4. יש לתת עדיפות במסגרת מחיר למשתכן לבוגרי שירות צבאי – לא ייתכן שכאשר אנשים מתגייסים לצבא מספרים להם על ציונות, ערכים ואידיאולוגיה בעוד שדקה לאחר שחרורם מעדכנים אותם שכעת הם בעולם קפיטלסטי שבו כל אחד לעצמו. אם זה אכן העולם שבו אנו חיים מדוע שאותו אזרח יתגייס , קל וחומר לשירות קרבי, שהרי זה חוטא לעיקרון "מיקסום הרווח" בחברה קפיטליסטית. אין ספק שקיימת פה צביעות מצד המדינה והגיע העת שהמדינה תדאג לשאת על כפיים
    באמת ולא בכאילו את המשרתים בשירות חובה והמילואימניקים. עליהם בנויה החברה! בהקשר זה יש לשפר בצורה ניכרת את מערך התגמולים למילואימניקים. עם כל הכבוד למערך החדש הוא בבחינת לעג לרש (זיכוי של ארנונה של 5%. עשו בעצמכם את החישוב וראו…).

    7. יש להוריד לזוגות הצעירים את המע"מ על רכישת דירה ל-10%. כיצד נוודא שהקבלנים לא יגרפו זאת לכיסם? יש להעניק את הטבה זו רק לרוכשי דירה עד
    לסכום של 1,000,000 ש"ח – פרט להקלה על הצעירים , צעד זה אף יוביל לירידת מחירים (קבלנים יורידו בעקבות הגברת הביקוש לדירות בסכום זה).

    8.יש לטפל בתופעת "דירות הרפאים" (דירות שאינן מושכרות) ע"י הטלת מיסוי אפקטיבי ומרתיע.

    9. יש להגביל את אפשרות הזרים לרכישת דירות בארץ – להווי ידוע , שלא מעט זרים שבעבר נרתעו לרכוש דירה בישראל , עושים זאת כעת, ובכך הם תופסים למעשה את מקומם של אותם זוגות צעירים ששרתו בצבא ותרמו למדינה.

    10. פתיחת שוק הבנייה – הגיעה השעה לאפשר לחברות בנייה מחו"ל לגשת למכרזים בארץ.

    11. החזרת הסובסידיה על המשכנתאות מטעם המדינה – כך רכשו הורינו דירות בעבר, ולנוכח המצוקה הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה.

    12. הפרטה – המדיניות של "הפרט ככל יכולתך" הינה כישלון מהדהד. לצערנו הרב, מדינת ישראל בנויה מקרטלים ומונופולים. פועל יוצא מכך, הוא שכל הפרטה לא משפרת את השירות אלא בסה"כ מעבירה את ההון מהמדינה לידייים פרטיות. הא ותו לא. יש לבצע בדק בית יסודי בנוגע למתווה ההפרטות בעתיד. בהקשר זה – על הרשות להגבלים עסקיים להתחיל לפעול כנגד כל תיאום קיים בשוק הבנקים, הסלולר, רשתות השיווק ועוד ועוד. יש להחמיר את הענישה. למיטב זכרוני, עפ"י החוק בארה"ב הנטל להוכיח כי לא מדובר בקרטל מונח על הנתבע, בניגוד לחוק בארץ שמטיל זאת על הרשות. יש לייבא זאת ע"י תיקון חקיקה.

    13. קביעת תקופת "צינון" ארוכה מהרגיל לפקידי אוצר, וזאת לנוכח החשש מקבלת החלטות לא עניינית בעינייני הטייקונים, שאחר כך חלקם עובדים עבורם. לדעתי, מדובר ברעה חולה לא פחות מכל הקרטלים במשק.

    14. יצירת אמנה חברתית בין הממשל לעם – לדאבוני, ממשלות ישראל בעשור האחרון לא גילו כל רגישות חברתית , ונראה שאף אם תוציא הועדה תחת ידה מסמך לתפארת , קיים החשש שמסקנות אלו יתמססו בעתיד ע"י פוליטיקאי כזה או אחר. לפיכך, יש לעגן זאת במסגרת "אמנה חברתית" חדשה, מעין "מגנה כרטא" של המדינה עם האזרח בישראל.

    הייתי ממשיך עוד אך קצרה היריעה. לסיכום אומר, כי שתי הרעות החולות העיקריות הקיימות במשק הישראלי ואשר יש לטפל בהן במהרה הן הקרטלים והמונופולין (ע"ע ריכוזיות) וההון השחור המתגלגל. ללא טיפול שורש בשתי אלה, לא ישתנה מאומה.

    כולי תקווה שמסקנות הועדה תצלחנה לייצר אקלים חברתי חדש במדינה ותשקם
    את חוסר האמון שחש כיום האזרח כלפי הממשל.

    בהצלחה,
    אוהד

  10. Prof Yossi Friedman says:

    I am a professional economist who teaches and lives in Philadelphia, PA. I will make a few of points:
    1. With large "Black" or "underground" economy indirect taxes are necessary
    2. Income tax and social security tax should be made more progressive. Incomes of 20,000 shekels should not be subject to the currently very high marginal tax rates. rates should be reduced at the middle
    3. Effort should be made to reduce monopoly rents. This can be done by reducing quotas and duties on products such as cheese, cement, tuna and gasoline.
    4. Make the banking sector more competitive by encouraging founding more banks. Bank Israel is often acting to reduce competition in this sector.
    5. Trying to reduce the price of apartments is dangerous since so much of the national wealth is in the form of real estate wealth. Effort should be directed toward building more rental housing with rent set to 25 or 30 percent of verified income (the section 8 program in the US is a good model (but in Israel I will limit the program to working families). and the rest subsidized by the government. The program should be limited to families with income form wages.

    I apologize for writing in English

  11. יניב says:

    שלום רב לחברי הועדה

    אני רוצה לתת דוגמא אחת לחוסר היגיון שבגהיית מיסים וגם בקשה אחת לדיון :

    הדוגמא שאני רוצה לתת היא שמלכ"ר צריכים לשלם למדינה 7.5% מס משכר העבודה של העובדים בה, מכיוון שבתי בגן שמוגדר כמלכ"ר יש לנו הוצאה של כ 150 אש"ח בשנה מיסוי על שכר העבודה, מלכ"ר הינו ללא כוונת רווח וכוונתו לחסוך כמה שניתן בעלויות להורים עד שהממשלה באה ומבקשת את החלק שלה.

    ההערה שאני רוצה להעלות לדיון הינה חוסר הפרפרוציה בעלויות הדלק בין הגרים במרכז לבין הגרים בפריפריה, כאחד שעבר מהמרכז לדרום אני יכול להעיד על הקילומטרא’ז הרב שאני נוהג לעבודה ,לסידורים בבאר שבע, לקניות, לחוגים, לרופאים מומחים וכו’. אודה לועדה אם תוכל להתייחב לנושא ולמצוא דרכים למזעור העיוות הזה.

  12. אורי אלדר says:

    רק עכשיו קראתי ,למצער, את הרכב הועדה ואני בוש בנסיונותי בפוסט הקודם (הבלוג של פרופ. טרכטנברג) להמריץ את הועדה לבצוע שנויים משמעותיים במבנה הכלכלה והשלטון בישראל.
    איזה סיכוי יש לכך כאשר רוב חברי הועדה מרוויחים את לחמם מהשלטון הנוכחי? האחרים (לא כולם) בעלי אורינטציה שמנוגדת לחלוטין למחאה של העם.

    >ודה וסליחה שהאמנתי שיכול להיות אחרת

    • teammanuel says:

      אורי שלום,
      תודה על תגובתך
      העובדה שאדם עובד מדינה לא אומרת בהכרח שהוא לא רוצה לשנות את המצב הקיים.
      הרכב הועדה הוא רחב וכולל קשת של אנשי ציבור שאינם מזוהים ספציפית עם שלטון כזה או אחר או עם משנה חברתית מסוימת.
      לדוגמא: שחר כהן, חבר הועדה, הינו פעיל חברתי עם אג’נדה קהילתית וחבר בפרויקט נובה, ראה לינק לפרטים נוספים על הפרויקט
      http://www.novaproject.org/index.php
      כמו כן, חברת הועדה פנינה קליין, הינה פרופ’ בבר אילן וכלת פרס ישראל לחינוך,
      בנוסף, חברי הועדה טלי רגב ממרכז טאוב ושלומי פריזט אשר תפקידו לפרק קרטלים.

      צוות מנואל

      • בן בן-ציון says:

        צוות מנואל, שלום רב

        גם לי מפריע מאוד שצוות הוועדה מורכב ברובו ככולו מבוגרי/ות לימודי כלכלה, כאשר ברור היום לחלוטין כי דיסציפלינת הכלכלה מאופיינת כיום באג’נדה ניאוליברלית.

        גם דוגמתכם/ן לנציג בוועדה מטעם פרויקט נובה, הינה דוגמא המחזקת את טיעוני. אני מכיר את הפרויקט היטב, ובהיבט הניאוליברלי – הפרויקט למעשה מקשר בין סטודנטים ש"מתנדבים" = עובדים ללא שכר. כיצד אתם מוצאים קשר בין פעיל בפרויקט זה לבין וועדה רצינית שאמורה לדון באופן עמוק, מהותי ורציני בהיבטים של מבנה חברתי ומבנה השוק במדינת ישראל?

        היכן החוקרים/ות הבכירים/ות מתחומי החברה בישראל ???
        סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המדינה, גיאוגרפיה, כלכלה ביקורתית, עבודה סוציאלית, דיסציפלינת המשפטים בהיבט הקהילתי!!!!!

        אכזבה גדולה מאוד! שאג’נדות כלכליות שהציבור מערער על הלגיטימיות שלהן תופסות את מקומן דווקא בוועדה שאמור לדון בלגיטימיות שלהן. התרשמותי היא שהוועדה איננה מייצגת באופן רב-קולי אג’נדות ביקורתיות. זאת ועוד, הרכב הוועדה אינו מכיל מומחים/ות שאינם/ן מתחום הכלכלה, כמו גם מומחים/ות שאינן מהזרם המרכזי האליטיסטי (האם בישראל אין מומחים/ות ערבים/ות/ וממוצא אתיופי ורוסי??)

        אודה מאוד לתגובתכם/ן העניינית,
        בכבוד רב,
        בן בן-ציון

        • יעל says:

          ועוד יותר היה מאכזב לראות את קדמי שם, שרק הרגע הפך את כל המחאה של הקוטג’ לפגיעה ברפתנים ולא העז להציע מוצרי יסוד בפיקוח. אם אתם הולכים באותה הדרך, חבל על הזמן של כולם

          • teammanuel says:

            היי יעל,
            ראשית, חשוב להבהיר כי מר שרון קדמי אינו חבר במליאת הוועדה, אם כי חבר בוועדת משנה.
            שנית, הוועדה היא מנדט הרבה יותר רחב המתמודדת עם סוגיות רחבות יותר ולא עם סוגיה ספציפית כמו המאבק על הקוטג’

            צוות מנואל

        • teammanuel says:

          בן שלום,
          תודה על תגובתך.
          ראשית, במליאת הוועדה ישנם נציגים שהם אינם מתחום הכלכלה, כגון פרופ’ פנינה קליין – חוקרת בעלת שם בינלאומי בתחום החינוך וכלת פרס ישראל בחקר החינוך. כמו כן,
          שחר כהן, נציג הוועדה מטעם פרויקט נובה הינו פעיל חברתית מזה 7 שנים, והחל כיועץ בהתנדבות לשכבות החלשות במסגרת "סינגור קהילתי" בשכונת קטמון בירושלים.
          מעבר לכך, מדובר במחאה כלכלית חברתית כך שמן הראוי שיהיו בוועדה נציגים מתחום הכלכלה.
          שנית, הוועדה עוסקת בנושאים אוניברסליים, ולא מגזריים שכן המחאה הינה מחאה אוניברסלית.
          עם זאת, בוועדה ישנם צוותי משנה אשר יורדים לרמת המיקרו וכן עוסקים בייצוג של נושאים מגזריים

          צוות מנואל

      • אורי אלדר says:

        מה שחסר בועדה זה אנשים שלא מהמיינסטרים.אנשים ובעיקר נשים שחושבים מחוץ לקופסא. למאחר ורוב החברים בצורה זו או אחרת אנשי אקדמיה או אנשי אקדמיה לשעבר או למצער חלק מהמנגנון הממשלתי,יש לצרף אליה נציגי ציבור אמיתיים כגון: אישים כמו אבי דבוש, דני פילק, ג’קי אדרי, תמי מולד חיו,עו"ד יפעת סולל וכד. אנשים אלה יוכלו לתת לועדה את האמינות הציבורית שכה חסר לה כעת.

  13. עירא says:

    ועדה יקרה,
    אני שמח על ההזדמנות שנתתם לקשר ישיר, אבל צר לי לראות אתכם מתפזרים על כל כך הרבה אמצעי תקשורת (בלוג, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואולי אחרים). צריך לבחור פורמט שישאר מתועד (פייסבוק וטוויטר נשטפים אל תוך הריק וקשה לחפש הודעות ישנות) ולכן אני מברך על התקנה של בלוג.

    מצד שני אני לא בטוח לגבי הנושא של פוסטים אישיים, יומני מסע וסרטונים אישיים של מנואל מסלון הבית. זה נראה כמו ניסיון שיווק של מגע אישי שבואו נודה, צריך לעשות ולא לייצר. הביקורים במאהלים חשובים יותר מאשר להעסיק צוות כותבים (כמה אנשים? באיזה תקציב?) כאן בבלוג, בפייסבוק וכן הלאה.

    בכל מקרה, כדי לאפשר שיחה בין הצוות והעונים פה בבלוג, אבקש כי תתקינו תוסף הרשמה לתגובות, וכך השיחה תמשך כי הכותבים יקבלו התראה על תגובות והשיחה לא תתאפיין בצורה של "טוקבקים" מכוערים כמו בעיתונות המקוונת.

    מודה מראש!

    • teammanuel says:

      תודה עירה על תגובתך,
      ראשית,לדעתנו בלוג הוא בדיוק המדיום הנכון לקשר בלתי אמצעי עם ציבור הגולשים. מנואל כותב את הפוסטים שלו בעצמו.
      לגבי התוסף, תודה על הטיפ, מיד נבדוק זאת.
      כמו כן, שקיפות היא נר לרגלינו, להלן לינק אודות צוות מנואל:
      http://www.teammanuel2011.org.il/teammanuel

      צוות מנואל

      • teammanuel says:

        היי עירה,
        תודה שהסבת את תשומת ליבנו לגבי תוסף ההרשמה לתגובות.
        כפי שביקשת, הוספנו את התוסף לבלוג

        צוות מנואל

  14. מיכה הררי says:

    הנדון: הקטנת ההוצאה העתידית על חשמל בשיעור של 5-6 מיליארד ₪ בשנה דרך שינוי תמהיל האנרגיות המתחדשות.

    הן פרסומי האוצר והן חישובים של מומחים בתחום זה מצביעים על כך שמימוש החלטת הממשלה בדבר ייצור 10% מהחשמל במדינה מאנרגיות מתחדשות, לפי התמהיל שעליו החליטה הממשלה, יביא לעליית מחיר החשמל לצרכן בכ 20%, דהיינו 4-5 מיליארד ₪ בשנה.
    כל מי שמצוי בתחום של אנרגיות מתחדשות בעולם יודע שניתן להשיג תרומה אקולוגית כפולה מזו שיושג בתמהיל שעליו החליטה הממשלה, ע"י שימוש בטכנולוגיות אחרות אשר קיימות כבר בארץ וע"י שינוי בתמהיל האנרגיות המתחדשות.
    שינוי כזה, שהוא פשוט וקל לביצוע ואינו מצריך שינויים רגולטורים, יחסוך לפחות 95% מהעלות לצרכן (כלומר עליה במחיר של כ 1% בלבד) וייצר ערך מוסף למשק של כ 1 מיליארד ₪ בשנה.

    נשמח לספק מידע נוסף ככל שנתבקש.

    מיכה הררי
    052-2925792

  15. עמוס בר says:

    חשבתי על זה והגעתי למסקנה שיש משהו לא הוגן בהזמנה הפתוחה הזאת לציבור לשפוך את ליבו.
    לתנועת המחאה יש כבר מבנים והנהגה, שהעבודה צריכה להיעשות איתם. זה אותו היגיון שמנחה את המוחים לפנות לראש הממשלה ולא לנהל מו"מ מעל ראשו עם שר בכיר או עם האופוזיציה.
    ההזמנה מצידכם עולה בקנה אחד עם הניסיונות של רוה"מ לאתר הנהגה חלופית למחאה. צר לי, אך תצטרכו למצוא דרך להיפגש עם הנהגת המחאה או לפזר את הועדה באם הניסיון לא יצלח.

    אני מציע לציבור המגיב כאן להמשיך להעלות בעיות אך לסרב בתוקף לעמוד בפני הועדה. עמידה בפני הועדה נותנת לה גושפנקה מאת המוחים, פוגעת במחאה ומפצלת אותה.
    יש משהו מחניף בתשומת הלב הזו ואנחנו חייבים לומר לה לא. מי שעומד בפני הועדה עלול להיתפס כמנהיג על ידי הועדה, הממשלה או התקשורת, בעוד שאין לו מנדט כזה מציבור המוחים.

    • teammanuel says:

      עמוס שלום,
      הועדה פתוחה לקבלת הצעות מהציבור הרחב, בין היתר גם ממנהיגי המחאה
      מנהיגי המחאה מוזמנים לפנות אל הועדה ולהציג את הצעותיהם אם ירצו בכך

      צוות מנואל

  16. אורן says:

    חייבים לקרוא לפחות את הכותרות של מאמר זה כדי להבין את המפתח לפתרון מחירי הדיור: 1200 לייקים עד כה:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=744363&blogcode=12497139

    שליש מכלל הדירות שנמכרות הם למי שבבעלותו יותר מדירה אחת, זה מצב מעוות וגרם להעלאת ביקוש ולהעלאת המחירים – אפיק ההשקעה האטרקטיבי ביותר לרוב הציבור היא שכירות נקיה ממס על גבינו…

    ראו במומלצים של FACEBOOK כאן:
    http://israblog.nana10.co.il/

  17. טל says:

    התייחסות לסוגיית החופשים במערכת החינוך מגיל לידה ועד גיל בי"ס.
    מספר נקודות להתייחסות:

    א. גיל לידה – 3- במעונות הציבוריים (רשת המתנ"סים, ויצ"ו…)

    בחודש אוגוסט השנה הסתיימה שנת הלימודים במעון ב-9/8/11

    שלושה שבועות לפני ה- 1/9/11.

    לא אתווכח עם הצורך בחופשה שנתית של שלושה שבועות או של כמות כזו של ימי חופש ברציפות.
    אבל –
    אין שום סיבה שכל צוות המעון ייקח את החופשה במקביל,
    אין שום סיבה שחופשת הקיץ של המעון לא תארך רק שבוע ולא יותר בסוף אוגוסט לטובת היערכות.
    ברוב מקומות העבודה אין אפשרות שכל העובדים ייקחו את החופשה השנתית שלהם במקביל וביחד.
    אין שום סיבה להעמיס על ההורים שמשלמים שכר לימוד שנתי גבוה גם כך עוד כ- 2400 ש"ח על 3 שבועות באוגוסט (20 ש"ח לשעה, 8 שעות ביום 15 ימים באוגוסט) למטפלת /בייביסיטר/ או בגין הפסד של שכר חצי חודש בגין ימי חופשה ללא תשלום ממקום העבודה שנפגע בחודש זה אנושות.
    לא כל צוותי המטפלות במעון הן אימהות, במעון בו בתי נמצאת יש אמא אחת מתוך צוות של 4 מטפלות.

    ב. גיל 3-6
    אותה סוגיה קיימת בגנים עד גן חובה כולל גם בחגים אבל בהיקף רחב יותר. שבועיים חופש ויותר בפסח, שבוע בחנוכה, ובסוכות וכד’. מעניין שיש שוני במקרה זה בין המעונות (3 חודשים – 3) ובין גני משרד החינוך.
    האם יש צורך מיוחד של הצוות החינוכי של הגן ליציאה מרוכזת בשבוע שלפני ליל הסדר? ניקיונות? לא כולנו צריכים לנקות/לבשל וכד’? מרבית מקומות העבודה לא משחררים עובדים מטעמי ניקיון לשבוע מרוכז לפני ליל הסדר. גם במקרה זה אין סיבה להוציא את כל צוות הגן במקביל. לא אתווכח עם הגישה (על אף שאינה מקובלת עלי) שצוות חינוכי צריך להיות בחופש בכל "חול המועד" בכל חג בעוד כלל המשק עובד, ואין לי רצון לקצץ בזכויות המטפלות שגם כך זוכות לשכר נמוך מדי, שיקבלו הן את כל ימי החופש – אך לא במרוכז ולאו דווקא בחופשות החגים (פרט לערבי חג ולחגים עצמם).

    גם כאן- אין בעיה להוציא את הילדים לחופשה בת שבוע בפסח ובחופש הגדול אבל אין צורך ביותר מזה.

    תחום הקייטנות לגיל הרך- מיותר לחלוטין וגוזר קופון מטורף על גב ההורים. למה ילדים בגיל 5 צריכים ליסוע באוטובוס מאורגן לסופרלנד, לבריכה או לכל דבר אחר. כל מה שהם צריכים זה המשך המסגרת החינוכית עד סוף אוגוסט. עם אותו צוות שהם רגילים אליו (למעט חופשות מדורגות) , עם תכנית מגוונת ומאווררת יותר אבל בלי תעשיית הקייטנות המטורפת שלא נותר אלא לרשום אותם אליה (במקרה שהסבים והסבתות עדיין לא בפנסיה או שהם מבוגרים מדי / מוגבילים ודירוג ימי החופש הללו יכולה לחסוך למשפחה כ- 5000 ש"ח בשנה לילד במינימום.
    עלויות מינימום: קייטנה שבוע בחנוכה- 800 ש"ח לילד, קייטנת שבוע בפסח- 800 ש"ח לילד, קייטנת 8 שבועות בקיץ 3000 ש"ח לילד כשניקח בחשבון שחלק מהקייטנות הן עד 13:00 ולא עד 16:00).

  18. מרק גינזבורג says:

    שלום רב!

    אחד ההערות שחשוב לי להדגיש לפני שחושבים על פתרונות בנושא הדיור או טיפול בשכבות החלשות הוא על מצב שירותי המדינה לאזרח, כגון: משטרה , משרד הפנים, משרד העליה והקליטה , משרד השיכון, עמידר, עיריות, משרד החינוך וכו’. אלה למעשה הגופים הכי חשובים שאמורים לתת שירות לאזרח. אותם הבן אדם מהרחבות מרגיש הרבה יותר מאשר חברי כנסת.

    אחד הדרישות שעולות בזמן אחרון מיוזמי המחאה היא להגדיל השתתפות של גופים ממשלתיים בטיפול באוכלוסיות חלשות. כאן אני רוצה להדגיש שאסור לעשות את זה לפני שמשנים תרבות ארגונית בגופים אלה, אחרת התקציבים יבוזבזו ולא יגיעו ליעד הנכון.
    ההפרטה היא רחוקה מלהיות פתרון אידיאלי, אבל עדיף הפרטה על מצב הקיים.

    השוב להבין שהבעיה הרצינית בגופים שציינתי מעיל היא אופי השירות שהאזרח מקבל. למעשה ברב המקומות שציינתי יש אבטלה סמויה גבוה ביותר. אחד הסיבות היא כמובן המשכורות הנמוכות שמקבלים עובדים מין השורה, אבל יש הרבה מעבר לכך. אין תרבות אירגונית שמועדדת שירות לאזרח, מצוינות ושקיפות ואין בקרה יעילה על העובדים בגופים האלה. לצערי מבקר המדינה בעיקר מתעניין בפוליטיקאים. השחיתות חוגגת ואזרח הקטן לא מקבל את השירות שמגיע לו בנוסף הרבה פעמים מקבל יחס מזלזל או התעלמות.

    בנושא הדיור הציבורי (הנושא שאני מכיר יחסית מקרוב): הדירות הטובות יותר מגיעים למקורבים או כאלה שנותנים שוחד במקום האנשים שבאמת מגיע להם.

    אני טוען את הדברים האלה מתוך הכרות עם כמה אנשים שנתקלו בתופעה הזאת, בפרט אמא של בת זוג שלי (נכה ועולה חדשה) שעמדה 15 שנה בתור לדירה בבאר שבע. כמה פעמים אמרו לה במפורש שדרוש שוחד (גם במשרד קליטה וגם במשרד השיכון) והנושא לא נפתר עד הפניה לחברי כנסת דוברי רוסית (לא מבקר מדינה ולא מנהלים במשרדים רלוונטים רצו לעזור). מתוך הכרות עם כמה עובדים לשעבר בעמידר אני גם יודע שאף אחד בחברה הזאת לא רוצה לעבוד ופשוט מתעלמים מרב הפניות של האנשים.

    תופעות דומות קיימות בעיריות בעיקר בתחומים שקשורים לאישורים של עסקים קטנים. זה הכל מתנהל כמו במאפיה ולאף אחד לא אכפת.

    תוספת תקיצבים לבניה הציבורית או לעזרה לחלשים דרך הגופים האלה היא דבר מסוכן שסביר להניח יביא לבזוז כספי ציבור ללא תמורה לזכאים.

    לסיכום אסור לחשוב רק על תקציבים כשה דנים בשירות לאזרח , זה חלק הקטן מהבעיה.

  19. ארז פרלמוטר says:

    כל לזכות הינו מיזם ללא כוונת רווח אשר מטרתו צמצום משמעותי של הפער במיצוי זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל (ע"פ מחקרים קיימים, השיעור הממוצע של מצוי הזכויות עומד על כ 50% והוא נוגע לכל שכבות האוכלוסייה). כל זכות הקימה מאגר ידע אינטרנטי, מוכוון אזרח, המכיל מידע על זכויות, דרכי מיצוי הזכויות וגורמים אשר נועדו לסייע במימוש אותן זכויות. המערכת משרתת מצד אחד את הציבור הרחב תוך הנגשה ישירה ופשוטה באינטרנט, ובמקביל לשמש כמערכת מידע מרכזית בנושא זכויות עבור עובדי המגזר הציבורי ועובדי ומתנדבי המגזר השלישי – בשטח ובמוקדי ומרכזי מידע.
    מערך כזה מטרתו להבטיח בצוע מיטבי של מדיניות חברתית שהוחלטה וזוהי תפקיד הממשלה. נשמח להציג את רעיונותינו בפני הוועדה.

  20. וינטראוב says:

    שלום רב לועדת טרכטנברג
    אני רוצה להתייחס לאמצעי קיים שנועד ומאפשר לצמצם את הפערים החברתיים, הבעיה היא שהשימוש שנעשה באמצעי הנ"ל הוא שימוש לא נכון ולא ראוי.
    אני מכוונת למדד יוקר המחיה ולתוספת היוקר.
    קודם כל לעניין המדד:
    מדד יוקר המחיה אמור למדוד את עליית המחירים במשק, אבל ראה את הפלא המחירים עולים ועולים ועולים והמדד כמעט ולא עולה. הסיבה לכך שהרכיבים הכלולים במדד והיחס ביניהם בנויים כך שאין הם משקפים עליה ריאלית של המחירים במשק.
    כל אזרח יודע שמדי חצי שנה הוא משלם יותר על כל השירותים: אם במספרה, אם אצל רופא שיניים, אם בבית קפה. כנ"ל לגבי כל מוצר הנקנה במרכול או בפארם. לדוגמה: חבילת צמר גפן שעלתה לפני שנתיים 3.5 ₪ עולה היום 6.5 ₪. בקבוק חומץ עלה לפני שנה 4.5 ₪ ואילו היום עולה 6.5 ₪ וכך הלאה וכך הלאה. כל אחד משלם על סל הקניות שלו יותר ויותר, אך כל העליות האלה במחירים, כולל במחירי חשמל, מים ודלק לא באים לביטוי מלא במדד. כך ההכנסה של כל אזרח הולכת ונשחקת. כמובן שהשחיקה הזאת משמעותית יותר לשכבות החלשות ולשכבות הביניים מאשר לשכבות העשירות.
    אי לכך, הפתרון הראשון למעבר לצדק חברתי הוא מדד נכון ומדויק של עליית המחירים במשק. יש לשנות לחלוטין את שיטת מדידת עליית המחירים ולהפקיע אותה מ’נערי’ האוצר ומ’נערי’ בנק ישראל, משום מה המדד עולה רק בגובה כזה שלא מצריך תשלום תוספת היוקר.
    תוספת היוקר
    הנה לפנינו כלי נוסף שנועד לשמור על צדק חברתי, אך גם בו לא משתמשים בצורה נכונה.
    אם הקוטג’ עלה ב-20% , גם העני וגם העשיר ישלם את אותה התוספת. מדוע אם כן העני מקבל תוספת יוקר של 20 ₪ ואילו העשיר מקבל 2000 ₪.
    התשובה לכך היא כדלהלן: מי שקובע את חלוקת תוספת היוקר הם אלה שמרוויחים הרבה והסדור שקיים מקדמת דנא, מתאים להם. זה שהסידור הנ"ל מנציח את הפערים החברתיים – מרושש את העניים ומעשיר את העשירים, לא מעניין אותם. הם פוגעים בסולידריות החברתית והפכו את ישראל לחברה עם פערי השכר הגדולים בעולם.
    אם יש עלייה במדד יוקר המחייה יש לשלם את אותה התוספת בדיוק לכולם. או שמגיע לכולם לקבל 300 ₪ או 30 ₪ – כולם נפגעו באותה המידה מעליית המחירים ומי שמסוגל לספוג יותר את ההתייקרות הוא דוקא העשיר.
    כמובן שיש לכלול בתשלום הזה גם את הגמלאים המקבלים פנסיות שהולכות ונשחקות.
    מדד יוקר מחיה אמיתי ותשלום תוספת יוקר בצורה ראויה הם הכלים להתגברות על הפערים החברתיים.

    בכבוד רב ש. וינטראוב

  21. אלכס דוזורצב says:

    צוות מנואל, שלום.
    הקמת האתר וצוות הפייסבוק הינם צעד ומבורך, ממש דמוקרטיה במיטבה!

    אשמח את תקחו לתשומת לבכם את מאמר הדעה שפרסמתי (בינתיים בפייסבוק, ייתכן ובהמשך בעיתונות המקוונת), הנה לינק לפייסבוק:
    https://www.facebook.com/note.php?note_id=271904269491165

    אשמח לתגובה וביקורת.
    בכבוד רב, אלכס

    • teammanuel says:

      אלכס שלום,
      תודה על ששיתפת אותנו במאמר הדעה שפירסמת
      אנו עוברים על כל ההצעות, מתעדים אותם ומעברים הלאה את הרלוונטיות ביותר.
      ההצעות שהופיעו במאמר שלך ילקחו בחשבון

      צוות מנואל

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>